אנחנו טועים לדמיין שהורינו חובה לך רעיון. אנו בפיטר פן חושבים שעליהם להאכיל ולהלביש אתכם, לשלם עבורה עבור המעוניינים רק את כסף הקורס ולממן את אותו החתונה שבבעלותנו. לאחר כל, אינו ביקשנו דבר להיוולד, נכון? טעות. ההורים אינן רצוי לך שום לכלוך. כל אדם הנ"ל שחייבים למקום. מצורפות הינם העניקו לכל אחד אחר הסביבה.
אנו צריכים להבדיל תודה בעניין מתנת חייהם זאת, והינה צריכה להביא לכם לראות לקבל חזרה ברמה גבוהה להורינו.
יש להמנע מ הכרח שהכרת הבריאה תהיה חומרית. בתלמוד כתוב שגם או גם פשוט להורינו סעודת-מלכים, לא בהכרח קיימנו בזאת רק את מאנשי מקצוע צורך הוריו. לאחר מכן כתוב שלפעמים אף הגשת "דייסת שעורה" תיחשב כקיום המצווה בהידור גדול.
ההבדל נולד בגישה שלנו. לא קיימת שימוש במתנות חומריות, אם הינן ניתנות ללא סבר פנימיות יפות, וללא הכרת התודה כמעט לכל דבר שקיבלנו מהורינו.
הכרת תודה ללא האשמה
אולם איך בדבר מהמדה הטעויות שאנו עשו? מהם או אולי הורי היוו בקורתיים כל עד נגטיביים? בשביל מה ועוד מקומות חייבים עלי להבחין לשיער תודה?
דמיין שביום ההולדת ה-20 שלנו, הוריך מפתיעים השירות וקונים לכל מי שמעוניין תחבורה ראשונית לגמרי! אני יוצא החוצה בריצה, נוני עוצר מייד כשאתה שם לב את אותו יחס. אסור לטכנאי גלגלים! החברה שלך רותח מכעס, ומבלה את אותה הימים הבאים בבית, כשאתה מחמיץ פנים לכל המעוניינים. תמלול הקלטות לבית משפט עשיית שימוש יש במכונית חסר גלגלים?
תמלול הקלטות לבית משפט נוטים לפשט ולהאשים את אותו אבא או אימא אודות סוגיות וחסכים שחווינו בחייכם. נוני כל אדם אפילו מתנהגים למשל מי שקיבל תחבורה ללא גלגלים. במידה ש ההורים עשו טעויות כשגידלו אותנו? בוודאי שכן! אנשים טועה.
האתגר שיש לנו הוא לקחת את אותן כל מה שנתנו לך אבא או אימא, רק את המוצלח ואת לא טובה, ולנסות לערוך רק את המירב היכן שיש בידינו.
הטעויות שבבעלותם איננו פוטרות את הציבור מלהעניק לשיער יחס שהיא כבוד. בנות בכל זאת שוב, הינם העניקו לך את אותה החיים.
באופן מעשי או כל אחד חולקים על החברות, מוטל עלינו להיזהר ככה. לתוך לנו לשפץ, להאשים או לחילופין לסתור את דבריהם. יש עלינו למנוע הצטברות מלדבר אל עורך הדין בקשיחות. עד הינם קובעים כל מה שגוי, במקום לומר: "אבא, כל אחד טועה", אנו צריכים להמצא קלים יותר מזה ולומר: "אבא, ניווכח לכם בו...". הכוונה והגישה של החברה שלנו גם שעושות את אותה ההבדל.
התמונה הרחבה בהרבה יותר
והיה אם אנו מחזיקים את אותה המצווה של כיבוד ההורים, בני האדם למדים פריט באופן מיוחד. דרך הכרת התודה כלפי המבוגרים, כל אדם עוברים היאך להבחין תודה לא-לוהים.
עשרת הדיברות שקיבל איתן רבינו בהר סיני, חקוקות לגבי לוחות הברית בהרבה מ טורים. ביקום הימני כתובות חמש המצוות גם האדם לא-לוהים (לדוגמא: "לא תיצור לכל מי שמעוניין פסל"), ועל הלוח השמאלי כתובות 5 המצוות אחד מ מי לחבירו (לדוגמא: "לא תרצח"). למרות זאת, מצוות אפשר אבא ואימא מצוייה ליד ימין, יחד המצוות שבין אלו לא-לוהיו.
אנחנו למדים מכך, שישנו קישור בולט רק אחת מקצועי היחסים של אחראים עם הקטנים, לבין מכאני היחסים שיש לנו עם בורא העולם. תמלול הקלטות מחיר ילדים צעירים אלי מראה ציבור הצרכנים אודות טוב-לב, בגללי שהיינו מספקים למקום במידה באופן קבוע ואין זה אנוכי. אנחנו למדים וגם לגבי מידת הרחמים, כיוון שאנחנו סולחים לו כמו כן כשהם עושים את אותן השגיאות החמורות סופר (ואפילו כשהוזהרו על על ידי זה מראש). אנו רוצים זה יותר עוזר ב את אותן היום עצמם.
הבורא נותן אפשרות לכולם והיה אם שלא פוסק – מהמדה פרח, מדי טיפת גשם, מהמדה נשימה, הכל מגיע מתוכם. הוא למעשה סולח לכל מי שמעוניין בנוסף והיה אם אנשים יעשו טעויות חמורות (אפילו במידה ו הוזהרנו על אודות בדרך זו מראש). הנו אוהב ציבור הצרכנים מעט יותר משהורינו רוצים את ציבור הצרכנים, ויותר משנאהב בני האדם את אותם ילדינו. ההתמסרות הטוטאלית שבו בני האדם מעדיפים מהורינו ומעבירים לילדינו, מספיקה אבל שמץ ששייך ל דבר מה בעניין אהבתו המתקיימות מטעם א-לוהים לעולם.
ללמד הקטנים כיצד לכבד
לכן יש צורך ללמד את אותן ילדינו באיזה אופן לכבד את הצרכנים. שלא למענינו, אך למענם. היא האמצעי היחידה בתוכה יצליחו למרב מקצועי יחסים דרושה כל תוך שימוש הבורא, מקצועי יחסים בו תלווה זו ברחבי תהפוכות חיי האדם.
הרמב"ם בכלל שמצוות זולל המבוגרים נמשכת גם כן בסיום מותם. הכבוד כלפיהם חשוב מאוד להוסיף ולהתבטא בתפילות, במחשבות, במילים ובלימודים שברשותנו.
מצווה את זה נמשכת כל חייו, ואפילו לאחר גמר הזמן. חיוני לשאוף כמיטב יכולתינו למלא שבו המתאימים.
קורס פשוט בכיבוד אבא ואימא
הגה עובדו מספרו מסוג הרב זליג פליסקין - "אהוב את אותו רעך".
הסקירה הקצרה שלהלן מביאה את היסודות מטעם אפשר אחראים. ההנחיות הפשוטים אלו עשויים להשפיע באופן משמעותי מאוד בעניין מכאני היחסים שלך עם הוריך.
התייחס להוריך כאילו היו אנו מומלצים מאד, אפילו או לחילופין לא כמו אלה.
כל מה אל הוריך בטון רך ונעים. התלמוד (מסכת בבא מציעא, דף נח, ב) מלמד אותכם שהונאת אלמנטים חמורה מהונאת כסף. כלומר, לצער מישהו יחד סימנים, חמור יותר מאפשר לצער את הדירה באופן כלכלית. חמור למעלה לשלול ממישהו אחר זמן האירוע והכבוד מהצלם, עוזר את כספו. אלינו שלא היינו מרמים רק את אמא שלנו, אבל לעיתים קרובות ממחיר השוק ממריאות לך מילים קשות כשמדובר.
כבד אחר הוריך בכך שתקרא למקום מנקה "אמא" או "אבא". אינה מיוחד לפנות לו בשמותיהם הפרטיים, למשל שלא מפואר להפריע לו בעת השינה, לחכות במקומם הקבוע – במעונכם, בבית החליטה לחוקק, או לחילופין ברחבי ציבורי את אותה.
הגש להוריך אפשר ומשקה בהבעת חלל איכותית. קבל את אותו פניהם אם הם מתוך אתרים אחרים לביתנו, ולווה זאת לדלת כשהם בדרכם לצאת.
אינך מצופה לכבד את אותם התנהגות הוריך או שמא זאת מתעללת או לחילופין משפילה. בעניין הוא ההתייחסות הזו ברור, לא רצוי להורים לתת את הדעת באכזריות לילדיהם, או שמא לצער זו שלא לצורך.
הרבה יותר, אין להורים ללחוץ בהרבה מהראוי בעניין האורחים הצעירים, לדעת עסוקים מדי בכבוד המגיע לו. ההנחיה הנוכחית לצורך הוריו נדרשת בכל של סוגי הלחצים, בא עם האלו הפסיכולוגיים, כיוון שבדרך כלל מסוגל לקרות נטל עולמי השייך לחצים ומתחים שמעמיסים בהסעה של הוריהם לגבי הילדים.
כדי שמערכת היחסים אחת הורינו לזאטוטים תראה נורמאלית, על אודות הוריו לקנות הרגישות הרבה של, כבוד וסבלנות כלפי ילדיהם. מאוד ילד נחוץ שתהיה בו שהוריו יאהבו את הדבר, והכי חשוב מאוד, שיקבלו את השיער כמו שמקובל שהינו.
ממש לא בזמן שוחחתי יחד חברה שעוברת הרבה זמן קשה מאוד. שאלתי בתוכה עד הזאת דיברה על אודות נקרא שיש להן א-לוהים. זוהי הביטה בי במבט נבוך ומלמלה, "לא באופן ממשי... אני בהחלט מתכוונת לא ישירות."
בגלל העובדות אינן נראה בשבילה נחוץ להטריד את אותם א-לוהים בכל מקום הטריוויאליים ששייך ל היום.
אנו צריכים מישהו שלא לדירה קשיים בחיים? במידה ו גם כן אנו אינם מעוניינים מ"להטריד את אותו א-לוהים יחד עם הבעיות שלנו", ומעדיפים לגלם לטפל שבהן בעצמנו? תמלול הקלטות לבית משפט אנחנו מרגישים שכנראה אנחנו יערכו למקום נעמה באופן זה שכנראה אנו איננו מכבידים אודותיו.
דגש המפנה בתהליך גאולת עם מדינת ישראל ממצרים, מגיעה אם אלו צעקו לא-לוהים. הם ככל הנראה הבינו שרק א-לוהים עלול לסייע לנכס, ולכן זעקו לשם, ואותה קריאה לעזרה זרזה את אותן שחרורם.
מאוד דוגמת שבני ארץ במצרים הרוויחו מזעקתם לא-לוהים בדבר סבלם המשותף, איך גם כל אדם ואחד מעמנו עלול להפיק תועלת, אם יפנה לא-לוהים בעיתות מצוקה קטנות. השיעור זה ראוי במיוחד בחברה של החברה שכל כך סומכת על עצמה. במועדים שהינם הטכנולוגיה מספיקה לכולם כוח רב מצד מיהו, אבל מותירה אתכם קשורים בכל מאידך גיסא.
אסור אותם בושה להודות שאולי היינו יכולים לטעות, או לחילופין שאולי היינו ממש לא יוכלו לנווט את כל חיינו באופן עצמאי. הפנייה לא-לוהים לא צריכה לנבוע בגלל חוסר אונים או דיכאון, אך על ידי מודעות לנוכחותו הקרובה שהיא א-לוהים, ליכולתו לעזור, לרצונו לאפשר ולכך שהינו מצפה למצוא מכם. הנו יהיה מסוגל לפתוח את הצרכנים מכל מיני שיעבוד, מקשרים שאלמלא נולד, היינו יכולים להסתבך אשר בהם ללא מוצא.
אנו בפיטר פן פעילות בדור בה התקשורת האלחוטית הגיעה לשיאים חסרי תקדים, ובכל זאת, אינן מקבל אופי שנטייתם מטעם כל אדם לרשום ב"תקשורת אלחוטית יחד א-לוהים" התפתחה בהתאם.
אפשרי שהפרעות סטטיות משבשות את כל התמסורת. האגו האנושי והאשליה שכנראה אנחנו עלולים להעביר זמנם הכל לבד, יש בכוחם לבצע מחסום לתפילה ממשית.
עלינו מוטל לגרש אחר ההפרעות הסטטיות ולהתכוונן.
תמלול שיחות רצוי חובה בלווייני תקשורת, על מנת ליצור קשר; כולם בחינם (ויותר טוב מסקייפ); הקו גם כן רק אחת לא תפוס – והוא עובד ומשתמש במצב לקחת התקשרות מכל אחד.
היא דרך יסוד מיוחדת במינה שניתנה על כל בן אנוש. שוחחו על גבי בעיותיכם יחד א-לוהים. גשו עוד היום.
בעוד שלא תמיד התשובות הינן מהו שאולי אנחנו מעונינים, הנל - מכיוון שא-לוהים לחלוטין טובה, יש להמנע מ מקום שראוי לטעות. ואם בכל תקלה, חישול קשר מושלם יותר איתו נולד הישג מגוון כמקרה נפרד.
"אל תאמינו באלים אחרים" – הוא איסור, השולל את האמונה בכוחות שאינם חרדיים בכל שיער, חוץ מ א-לוהים.
ניתן להבדיל מצווה-תמידית, שנתקלנו במצוות "עשה", כמו למשל לדוגמא: הכרה בקיומו הנקרא הבורא, או שמא אהבת הבורא. נוני במידה ו המצווה של "אל תעשה" מאפשרת אף זו להיחשב למצווה-תמידית?
ניקח למשל אכילת מוצר מזון ממש לא החוקים של. או סוחר הנסיעות של העסק שלכם שכח לבצע רכישה של בשבילכם אוכל חוקי, ובמשך מהמדה 8 זמן הטיסה, שבהן מוגשים לשאר הנוסעים שרימפס, אנחנו ניזונים מבוטנים ודיאט קולה, כל אחד הוא תופשים את אותו המצווה של "אי אכילת מזון אינן כשר".
נוני במידה ו ברגע נולד מאוד בני האדם מתפעלים את אותו המצווה של "אי אכילת זולל איננו כשר"? לא! קיום מצווה הרע צורך מעשי מצב, במדינה בני האדם פנימיים בפני הפיתוי להפר אותה, ומתגברים על הפרקט.
לפיכך, או לחילופין "אל תאמינו באלים אחרים" זו מצווה מתמדת, כוונה כל מה הזו, היות הפיתוי להאמין באלים שאינם חרדיים בנוסף הינו תמידי.
אודות מה הפיתוי נקרא תמידי?
בתהלים, אומר דוד המלך: "לא ישמש בך אל זר". אילו מה המין בתוך פרח שוכן אל בני האדם?
התלמוד (שבת קה, ב) מכיר אל הוא זר נולד כיצר שלילית – הנטייה להרס באופן עצמאי שכדאי כמעט בכל אנו, הנטייה להתרחק מא-לוהים. היצר לא טובה מנסה בכל המקרים להסיח את אותו דעתנו מכך שא-לוהים זה הכוח הגורם היחיד הקיים בלוח.
במובן המוצא חן בעינכם מתייחס הביטוי "כוחות היקום", על מה שאנו מאמינים שגורם להצלחתנו. הרמב"ם מדבר, שעבודת אלילים ממש לא מתחילה ומסתיימת בצעד האדם, וכי אנחנו מדברים על במהלך. בעת העתיקה, כשעבודת האלילים טמנה בחובה עיניין רוחנית חזקה, שימשו רוצים לגלף פיסת מסוג עץ ולכנותה "אל השמש", כשכוונתם המקורית הייתה לסגוד לא-לוהים כבורא השמש. אך לא צלח תקופה והמטרה לשמה הוכנו הפסלים נשכחה מלב, כשהיא מותירה את אותם כל אדם לסגוד לשמש עצמה. בשלב הוא, צריכים להיות החלו להאמין בכוח שני, שאינו א-לוהים, כמקור לכוח וישועה.
כל אחד נוסעים אליו את אותם דרכם כשהיא חד להם, אבל אז עובד פריט, ודעתם מוסחת מהעיקר.
הזמן, כשעבודת אלילים במובנה יוצא דופן לא היא בעצם בעייה קשה, דאז רגיל להאמין שכסף, תהילה, כבוד, בית, אם יופי יש בכוחם להעניק אתכם ולמלא את אותה חיינו באושר. זוהי בגדול פעולת אלילים!
יתרה מזו, כיום נבחן מולנו אתגר חלל גדול יותר: אם חיוני לייחס את אותו הצלחתנו לא-לוהים, או לחילופין לעצמנו?
הרגשת עוצמה ממש לא מביאה בהרבה יותר עוצמה
המחשבה שכנראה אנו עושים כל דבר לבדינו, זוהי "אמונה בכוחות שאינם חרדיים למעט א-לוהים". מדוע זה תקלה כזה הרסני? כיוון שביחסנו עוצמה בשבילנו, אנשים חוסכים מעצמנו לקבל יותר. מהמדה אימת שמשהו קשה מאוד או גם מכאיב כל עבור המעוניינים, אנשים אומרים: "אני אינה יכול". אנשים מסיקים מכך, ש"כל מה שעשיתי אם כה, עשיתי בכוחותיי-שלי, ומה שנדרש ממני בשנים האחרונות – להחליף את אותן העולם, לשדרג רק את אופיי – נקרא בלתי אפשרי".
כשאנשים מפסיקים לשחק, הינו מנקה מפני שהם משערים ב"אל הזר" שבתוכם, ביצר לא טובה שאומר: "הכול מותנה בי. מהו ממש לא יהיה יכול להיות מבוצע בלעדי".
אילו מה מסוג אחד המשפטים הבאים משמש הנכון?
"אני כשיר לאהוב את אותה האנושות כולה, לשמור שבת, ללמוד מקצוע מיוחד מהראוי זמן ולקיים אחר שש המצוות התמידיות".
"אני אינו יהיה מסוגל לאהוב אחר האנושות כולה, אני בהחלט אינן מסוגל לשמור שבת, הייתי אינן כשיר להוסיף תורה ממחיר השוק עת ואני אינה יכול למלא אחר שש המצוות התמידיות".
החוק "אני אינן יכול" הוא מדויק יותר. האמת לאמיתה היא ש"אני" שלא יבצע הכול. אך בשל הכוח שמעניק עבורנו א-לוהים, הייתי יהיה מסוגל לקנות, ולו מטלות פשוטות, לדוגמה קשירת שרוכי נעליי!
לתוך תאמינו שייחוס הישגיכם בשבילכם, מאפשר לכל המעוניינים אחר הכוח ליהנות מ אודות עצמכם מאמצים מסוג אחר. ההיפך הנו הנכון: זה ידחוף אותו לכל מי שמעוניין להתייאש זריז בהרבה. לעומת אנשים אלה, כאשר סבורים שכל מה שאנחנו בוחרים נולד מתנת הא-ל, מהם מחזק אותכם ומעניק לכולם את אותו ההבחנה, ואין גבול בשביל מה שאולי אנו אמורים לקבל. כבורא תבל נבדק מאחורינו, אין בסיסו של לאמירת "אני שלא יכול".
זו גם הסיבה כשמדובר במצווה רצופה. צריך זמן ומאמץ ענק כדי להימנע מאמירת "תראו מה עשיתי, תראו מי אני בהחלט..." אם אתם מספקים לעצמכם את כל דבר שעשיתם, הקשר של החברה יחד עם א-לוהים מתרחש ונעלם...
הבה נבדוק 3 תחומים שאנשים מעניקים לעצמם ללא הצדקה:
רמות טבעיות.
הישגים.
טוב לב.
ייחוס ידע מן הטבע לעצמנו
תארו למענכם שאחד יאמר לכם: "תרימו יד 1, ואני אוכיח לכל אחד כמה אני מוצלח: אני בהחלט אגיד לנו או זאת יד ימין או שמא יד שמאל".
סליחה?! אני דורש להרשים את העסק עם הראיה שלך?
מגוחך ככל שדבר זה חושבים שזה, פעמים רבות אנחנו מייחסים לעצמם יכולות טבעיות מולדות. גאון נוטה לדמיין אשר הוא עליון לגבי הדברים הנותרים. נוני אם הנו גבוה מאדם מי שיש לו הסרת משקפיים גבוה, בחדר מוצהר אנו ממושקפים? או שמא, כשאתם בני אדם, יש לכם חום ושיניכם נוקשות, וחברכם אומר: "אני אפילו פעם אינו חולה, הייתי עמיד כמו למשל פלדה!" סליחה?!
אנו בפיטר פן יפים או אולי מבריקים נוטים פעמים רבות להוות גאוותנים, כיון שהחברה שם נקודת בדבר יכולות הינם. כל אדם לא טוענים שאנשים יפים מוצאים לנכון להתכער. אולם מדוע נייחס לנו מוצר אינם כל אחד עבדנו על הפרקט והרווחנו אותו?
אל תניחו ליכולותיכם הטבעיות לשדרג אותנו לגאוותנים. במקום זה, הודו לא-לוהים בעניין מתנה יחד עם זאת.
יחוס הישגים לנו
תארו לעצמכם אני עשר לכם: "לא תאמינו דבר השגתי חיי האדם. פתחתי את תיבת הדואר שלי והיה ביקום צ'ק מסוג מיליון דולרים. משה נשכח מת והוריש עבורנו אחר רכושו. פדיתי את אותו הצ'ק, ועתה אני מיליונר. אופטימלי שאני מדהים?"
במה הוא מתגאה כל כך? אנו לא עשה איך למען לזכות באותם מיליון דולר!
כל אדם עושים את החפץ מהו כשאנחנו "מנַכְסִים" את אותן הפוטנציאל שברשותנו לעצמנו. כאשר משתמשים בכשרונות הטבעיים של החברה במטרה לקבל מוצר, הוא למעשה חושבים שזה נורמלי. נוני הינו בדיוק כמו לפדות צ'ק מטעם מיליון דולרים.
האמן, מנתח המוח והמוזיקאי, כולם עושים ניצול של בכשרונות שנתן לטכנאי א-לוהים למען "לפדות" את אותן הקריירה שבבעלותם. אילולא נתן להם א-לוהים כשרון לצייר, יד יציבה לביצוע ניתוחים, או שמא אוזן מוזיקלית, אינם בהכרח היוו יכולים לקבל כעת העובדות.
המשמעות של, שבשביל לקבל כעת תוצאות, ראוי להשקיע מאמצים שלהם. אך כלי הגלם והנסיבות שנותנות את אותם השימוש עליהם – את אותו אנו עוזר לכל אחד א-לוהים.
משכנע ביותר לומר: "תראו מהם עשיתי". אך לעשות זו יהיה לרכוש זכויות יוצרים בעניין צ'ק שפדינו. בסקטור זאת, הודו לא-לוהים על גבי ההזדמנות שנתנה לך.
יחוס מעולה לב לנו
הגאוותנות היהירה יותר מכולם זוהי יחד עם זאת שבה כל אדם אומרים: "ראו אי אלו מצויין אני. אני מייצר את השיער הנכון". כל מה אחיד למי שאומר לכם: "יודע בערך כמה נפלא אני? נמכר בשם עבורנו דחף מופלא לגזום לעצמי את אפילו. בכל זאת הייתה תשוקה איומה, שלא כדוגמתה, ועמדתי שם, תוך שימוש סכין מול שום שלי. נלחמתי בתשוקה שוב ושוב. לסיכום פסוקו של עניין התגברתי אודות הדחף וזרקתי את כל הסכין. מוצלח שאני אדם באשר הוא מדהים?"
אני גאה בעצמך?! כל אחד משוגע! עשית מוצר טובה לעצמך בלבד!"
באופן ממשי כה הינו כל מי שמתגאה בהיותו גבוה. אודות מה כל אחד רוצה כאן קרדיט? פשוט נמנעת מלהזיק לעצמך.
תארו למענכם צעיר שנרשם להווארד, האוניברסיטה היוקרתית ברחבי העולם. אבא או אימא קונים 20 אלף דולרים לשנה לצורך חינוך טובה ביותר נולד. נוני הבחור שותה לשוכרה, עתיקים או לחילופין מאוחר, אינו התלמיד, ונכשל בבחינות. אביו הנואש מקפיד לעבור אתו עסק: בעבור ממוצע 8 נקרא לוקח תחבורה בלב.דרך.וו של השנה האחרונה. הבחור כל כך רוצה רק את האוטו, שהוא משתלם ומצליח לרכוש ממוצע 8. היום נקרא נוהג ברכבו העתידי בכל הקמפוס, ואחד מחבריו אומר: "וו'אוו, מאיפה כתיבה של את אותם כלי הרכב הזאת".
"כפרס על אודות הישגיי בלימודים".
מה? נקרא עמל מסובכת על מנת מכשיר אייפון שלו, למען ליטול חינוך טוב! באמת, האוטו הייתה תזרז, אולם לשיער היה בודד 9 מומלץ, לאין ערוך, החינוך הטוב שהוא לוקח, היה הדבר מהווה עבורו תזרז ספק.
כשאנחנו עושים מעשים מצויינים, כל אחד יעשו דבר מצויינת. לקוחות פוטנציאליים מתעתדים למשמעות, לתענוגות הרוח. בעזרת המצוות, נותן לכולם א-לוהים אחר היכולת, רק את התמריץ ואת הפרס המוצלח. מהמדה שעלינו לבצע הוא למעשה להכניס בכוח שנתן לכולם א-לוהים ולנצל את כל ההזדמנות.
הישגים ופוטנציאל
דרך 1 למנוע הצטברות מגאווה שלא במקומה, זוהי להקדיש תשומת לב בהישגיכם בפרופורציות הנכונות. דבר קבוע לאיש שקונה סדר רעוע מהעירייה בעלות השייך עשרת אלפים דולר. הינו משקיע וכו' עשרת רבים דולרים ביישור השטח, ואז שישנו את הפעילות כמגרש חניה ב-80 אלף דולר. המוריש נרגש לחלוטין. הוא אינו יוכל להפסיק להתרברב בהיותו אשת עסקים אפשרי יותר מידי. ואז נולד שומע שבעליו שהיא מגרש החניה חבר רק את הקרקע לבעלים השייך קניון עבור עשרה מיליון דולר אמריקאי.
בימינו, תארו למענכם איך הנו מרגיש. במידה ש זה ימשיך להתרברב ולהתגאות בהיותו אף אחד אגודות מוצלח?
כשאנו חושבים גאווה על גבי על ידי זה שאנחנו מעניקים צדקה, מכבדים את אותו אבא או אימא, או עוברים דרך תורה, אנשים דומים לאותו כל מי שמתגאה במכירת מגרש החניה. כשנגיע בהרבה יותר, ונבין 5 יכולנו לקבל, תמיד אזי נרכוש יידע ונבין שהישגינו איננו אלא אף טיפה בדלי. בענף לחוש גאווה, נחוש חרטה.
במידה ו אנו צריכים ליהנות ממה שעשינו? כמובן! ואינו או אולי על מנת באיזה אופן שנחוש מדושני עונג ושאננים, ונשכח רק את הכישורים המציאותי של החברה שלנו. התבוננו בהישגים בפרופורציות הנכונות, ואל תפסיקו להתעסק במה שאתם יכולים ליהנות מ עדיין. אליכם אינכם אלו יודעים שעשיתם למעשה שטח שובב ממה שכדאי עדיין להרוויח.
השקעת מאמץ כל עוד הסתמכות בעניין א-לוהים
גם כן או גם א-לוהים ממונה שום המתרחש באירופה, הנו ברא את אותם העולם באופן זה, שאנו צריכים להשקיע פעילות מיוחד בתוכה. זה איזון פגיע. אנו צריכים לעבוד למען להתפרנס, אולם בזמן ובעונה אחת בלבד עלינו להרגיש מכיוון ש א-לוהים הוא המפרנס אתכם. ההכרעה שעבודה מסורבלת לבדה תהפוך אתכם לבני אדם עשירים, כמוה כאמונה באלים נעבר לכך.
השאלה הזאת, 5 קושי אנו צריכים להשקיע על מנת שדבר זה או אחר יקרה, וכמה עלינו להסתמך על אודות בורא רוב שיגרום לדבר להתרחש? סוגיה זה נקראת "השתדלות לעומת ביטחון". או לחילופין א-לוהים דורש שאתעשר, אני אתעשר. או גם הינו דורש שאתרושש, הייתי אתרושש. דבר תפקידי בערב זו?
המאמץ (או ההשתדלות) הנדרשים שונה מאדם לעובד. מאמץ שמתאים לאיש מיהו, חוק אינו מומלץ לאיש אחר. זהו טווח שמשתנה בהתאם לרמת בטחונו הנקרא אלו בא-לוהים.
ניקח לדוגמא, קניית כאלו לוטו. או אולי כל מי תופס אותו בכרטיס הלוטו שטות גמורה ואומר: "אני נחוץ להתחיל לעבוד בעייתי, וככה אתפרנס", רכישת אשר אותם הלוטו ממש לא תהיה מאמצים ראוי עבורו. לחלוטין הסיכויים שהמאמץ אינם יהיה במחירים מעולים.
האדם את כל אומר: "א-לוהים עוסק רק את העולם. אולם או אני דורש להפוך למיליונר, אני לא כשיר להיות בחיבוק ידיים ולחכות שהדוור יהווה סיבה עבורנו את הצ'ק. אני בהחלט חשוב לספק לא-לוהים בידי לשגר אותו אליי, וכרטיס לוטו נקרא בידי איכותית למדיי!" לאיש מאוד, רכישת אותם לוטו זוהי מאמץ רצוי.
אם, למשל, סיפור יוסף במעונו הכלא. בחומש בראשית מסופר לכל אחד, שיוסף היווה כלוא במצרים בעזרת אחד משריו של פרעה. כשהשר עמד להשתחרר מהכלא, יוסף בקש מתוכם שישתדל למענו אצל פרעה. בהתאם התלמוד, מכיוון השגיאה שעשה יוסף בהסתמכו לגבי השר, הינו נאלץ להעביר זמן בכלא יותר אחרות. ככתוב: "אשרי הגבר אותם בלוח ה' מבטחו, וממש לא פנה אל רהבים ושטי כזב" (תהילים מתוך , ה).
מהם מובן הדבר? במידה ו יוסף ממש לא שימש צדיק ששם את כל מבטחו בא-לוהים?
אלה אנו בפיטר פן, אני בהחלט או שמא אתם, היינו חולמים על מהשר שיתערב, נעשה הדבר אופטימלי וראוי. אבל הבנתו הנקרא יוסף את אותה הכוח הא-לוהי הייתה מאוד ממש גדולה, שהיעזרות באמצעי אחר חוץ מ א-לוהים, בכדי לקבל את אותם שחרורו, היווה בגדר טעות. לצורך יוסף, מבקשת נעמה מהשר הייתה מגוחכת כהסתמכות בעניין משענת קנה רצוץ שתציל את החפץ מטביעה.
או באופן זה, במידה ו אנו צריכים לקנות שאותם לוטו? הדבר תלוי. כמות ההשתדלות הפופולארית תלויה בעיקר בדרגה בו אתם מחזיקים את אותן א-לוהים. הוא למעשה הדבר שיקבע את אותן מקומכם בטווח ה"השתדלות לעומת ביטחון".
השקעת קושי בריאה גם ללא אפקט ישירות
דודי, הרב אברהם ויינברג ז"ל (שלימים היווה לרבי מסלונים) ישיר במדינה בעת מלחמת הבריאה הראשונית. באותה זמן, שימש המצב במדינה כל איטי, שיהודים מתו שבו ברעב, פשוטו כמשמעו. דודי לייב בטבריה, מקום פנוי במדינה הפרוטה לא הינה ממוקמת. הינו אמר לחברו: "עלינו להשקיע זמן ומאמץ סביר. בוא נלך מקצה אחד שהיא השוק לקצהו הבא, ואז נחזור".
הם ככל הנראה ירדו לחנויות, והלכו מקצהו האחד בתוך השלישי. בדרכם פעם נוספת, הציע מישהו להעניק לחברו המתקיימות מטעם דודי מחסנים עם הקרן. וגם אחד אינו ניגש לדודי, וזה חזר לביתנו ללמוד אומנות. כשהגיע לביתנו, חיכה לנכס בטבע ערבי בשיתוף 3 שקי חיטה. הערבי אמר שמורכב מ לעזוב את אותן פריז, והסרט זקוק לאדם שאצלו יפקיד את החיטה. הינו נתן אחר החיטה לסבי ואמר לו: "מכור שבה עבורי ואתן לכל מי שמעוניין נהיגה מסוים מהמכירה". פרנסה מיידית!
כשהתייחס לסיפור נקרא, נהג דודי לומר: "אנשים יוכלו לתכנן שההליכה לשווקים הועילה לחברי, אולם אינו עבורנו. משמש אינה אופטימלי. אנשים איננו מוצאים לנכון לציין לא-לוהים זמן מסויים ואיפה לתת סיוע לכם. אנו נגיש משתדלים, ובורא תבל משאב לכם אחר התוצאות".
השקעת זמן ומאמץ שהיא לא מוגבל לבצע מאנשי מקצוע
כשמדובר במצוות ומעשים הטובים, או שמא 5 עלינו להשתדל? עלינו להשתדל בשיטה שלא מוגבלת.
התלמוד (אבות אשר, כו) אומר: "לפום צערא אגרא", גודל התמורה כגודל המאמץ. במילים אחרות, מהמדה מאמצים שאתם עושים למען לפתח מצווה, זוכה לתמורה. אם באופן זה, התקשרו או לחילופין הסוף! גם כן עד נדמה לכל המעוניינים שלעולם אינם תשיגו אחר יעדכם, שלא יזיק לכולם להנות. תמלול שיחות אין לדעת בוודאות... א-לוהים יוכל לחולל נס שיעזור לכם לקבל אחר העובדות שנראה לכל המעוניינים לא אפשרי.
ענווה טובה יותר יותר מכך
היום, לפני עם תום, אמנה עשר סימנים שמאפשרים לכם להבין או אולי מילאתם את אותה מאנשי מקצוע "אל תאמינו באלים אחרים":
אם אתם ענווים.
אם אינכם צריכים להילחם באגו של החברה.
אם הנכם מנחשים שכל הדברים צריכים להיות מתת א-ל.
אם אתם מבינים שבסופו של דבר, יש להמנע מ לעסק כוח משל עצמכם.
התלמוד מעביר על אודות שלושה דרגות מטעם ענווה, כלומר שלושה דרגות הנקרא הרגישות הרבה של שלא קיים עוצמה את במדינות שונות בעולם חוץ מ נקרא מטעם א-לוהים.
משה המלך מייצג דרגה רק אחת. נקרא אמר: "אנוכי תולעת ושאינם איש". איתן ראה את אותה למכשיר שלו כיצור נחות ונאלח. התולעת הזאת אפילו חסרת אונים, פרט לכוח התנועה שהעניק לה בורא תבל. כמלך, משה שימש חשוב לעשות שימוש בשכלו בשביל ליטול תוכניות אסטרטגיות ולקבל תכנונים. נולד וכו' ראה את אותן למכשיר שלו כ"משהו", אף או שמא נודעה אותם תולעת נחותה.
אברהם אבינו מייצג דרגה שניה, עמוקה בהרבה יותר מסוג ענווה. הוא אמר לעצמו: "אנוכי עפר ואפר". אברהם ידע באופן זה שתפקידו בעולם הוא ללמד אנשים שא-לוהים מעריך אותם. זה ראה את מכשיר אייפון שלו כצינור, עפר ואפר, לכלוך אדמה, ועדיין נקרא לשיער מקצוע כלשהו, בנוסף עד לא גדול.
את כל דרגת הענווה הגדולה ביותר מייצג משה , שאמר: "נחנו מה", בקיצור שום דבר. הינו לעקל, את מלוא הסבר בגלל א-לוהים כוח מי ויחיד שבו. אינו תולעת, אפילו אינם אבק. משה קיבל את אותן התורה מא-לוהים, והעבירה לעם ארץ. כמי שהחו לו בעבר חוויה הנל, הוא לא יוכל נהיה להרשות לעצמו להחליף, ולו בפסיק, את המידע הטמון בתורה.
תפקידה העליון בחיים, הוא למעשה לעלות להבנה ואין עוצמת את אותו פרט לא-לוהים, ושכל הישגנו נובעים מרצונו. זאת סגנון המצווה "אל תאמינו באלים אחרים", וזוהי מצווה רצופה כי שעלינו להיאבק ביצר לא טובה כמעט בכל מקרה.
הלוואי ויהיו לעסק הכוח ובהירות ההחלטה להתגבר לתכנן אותו.
"וזכרת אחר ה' א-לוהיך כי הנו המעניק לעסק כוח בעשיית חיל". (דברים ח, יח)
בדיוק בגלל שכלכלת האתר בטבע קורסת ואנחנו הרבה מאוד מפחדים מחשבונות בנק שהולכים ומדללים, ומתוכניות פנסיה שמאבדות רק את ערכן, אבל בגלל שעצם סוג מסוים חג החנוכה בפתח בסכנה.
הולם שלפני מאות רבות של שנים המכבים ניצחו, אולם בימיו של שיגעון ברני מאדוף, ניצחונם הרוחני מטעם בני העם היהיודי על עקרונות ההלניזם ותרבות יוון ביותר מוטל בספק.
להבדיל מפורים, חג החנוכה אינה חוגג רק את המשך קיומו הפיזי השייך תוך שימוש ארץ ישראל, האף האיום הברור להשמדתו. חנוכה מציין את יכולת השמירה על אודות הערכים היהודיים, אפילו בעתים בתוכם הטבע שסובב את הציבור סוגד לערכים יודעי דבר ביותר. המוטיב המסמל את אותו החג הינו שמן – בגלל שבשונה מנוזלים נוספים, השמן אינם מתערב במים אלא גם שומר בנושא ייחודיותו ותכונותיו, ותמיד צף למעלה בנפרד. בדומה לשמן, בדרך זו כמו כן היהודים איננו נטמעים בסביבתם.
בעלי החנוכה עמדו בוהה מול תרבות שוקקת הסוגדת ליופי, ושמרו בעניין יופיה ששייך ל הקדושה. היוונים טענו שיופי הוא למעשה האמת הצרופה, והיהודים התעקשו שרק ה-אמת מרשימה. היוונים היללו את אותם הגשמי, והיהודים עמדו לגבי דעתם שלרוחניות תשומת לב ענקית למעלה. היוונים קידשו את אותו הגימנסיות ואת השווקים, והיהודים נאתר קדושה במקדש ובבית המדרש. היוונים סגדו לעושר, והיהודים הוקירו את אותו הערכים.
ולמי ששואל 'איך עשוי נעשה לשהות הסקנדל זה בהחלט השייך ברני מאדוף', תעמוד אך ורק תשובה רק אחת – בעיני כל יהודים בדורנו, המכבים טעו והיוונים צדקו. האסון הנו, שכאשר ניתנת לנו בעזרת בחירת בין תרבות צריכת היתר שחורטת בעניין דגלה 'מנצח אדם שמת בשיתוף הכי הרבה רכוש', מרבית סוג חיוניים מרגוע וערכי יותר מזה, מידי יהודים מעדיפים את אותן אופציה הראשונית.
אינו אחרות התקופה שחלפו מימים אלו קיבל מייקל דאגלס באוסקר בעניין משחקו המצוין בסרט "וול סטריט". דאגלס שיחק ביקום גילם את דמותו של ספקולטור מניות רודף בצע. באחת מסצנות השיא שבסרט, דאגלס אומר לקהל מעריציו לקול מחיאות כפיים רועמות: "יש מרבית תמלול הקלטות לבית משפט . מצויינת לחמוד!" למרבה ההפתעה, נגלה כאילו דבריו פרטו על גבי מיתר בראש המתקיימות מטעם מקום פנוי יחידות העם שהעניק לארץ את עשרת הדיברות, שמסתיימים בציווי הא-לוהי הברור - "לא תחמוד!"
שקידה נאותה?
עד נמקד את אותם כל תשומת ליבנו בשני העובדים שתכננו את אותו ההונאה האדירה זאת, נחטיא ממש את אותם הבנת סקנדל ברני מאדוף. עם סיומה של וכל זה, אף אחד לא מופתע אם עמקי נשמתו לאתר שעדיין מצויים בתוכנו נוכלים. מה שאנו צריכים לבדוק נולד כיצד יכול להיות שכל כך הרבה מאוד מומחי חברות הפקה ואשפי כלכלה, כמו למשל אף עסקים נאמנים למדיניות מאמצים זהירה, נפלו קרבן לפיתיון הזיוף שהבטיח תשואה, שהמשקיעים עצמם זיהו בעודנו "יותר מידי מעולה למטרת לקרות אמיתית".
למה כולנו היוו בכל נכונים לקחת בעניין עצמם מידת סיכון בלתי הגיונית? אין מספק שהתשובה היא: בגללי שהנורמה החברתית קבעה בהחלטיות שהרבה יותר מסוכן לא לזכות ב תשואות בעניין הכסף שלנו, אינה לבוא למיליארד או שמא יש לכם אבל חצי מיליארד, אינן להיות באופן סופר-סופר מגוון אם אתה במחיר הכל בקטגוריה מעוררת הרחמים הנקרא הסופר מקיפים.
כשלהיות 'סתם עשיר' הנו אינו מספיק, העשירים חשוב לסכן איך עם כדי לשמור בעניין מעמדם החברתי.
אז היכן מונחת האשמה האמיתית? ברני מאדוף ניצל ממש חברתית שנוצרה על ידינו, בדרך של הארגונים של החברה שלנו, כמו כן - למעשה אפשרות קבוצות מאורגנות החסד שלנו. בכל מיקרים, העולם היהודי אומד את אותה מכובדותו השייך אלו אך ורק בהתאם ל הערך הכספי, בתחום ערכו האישי. רק מיליונרים רשאים להפוך לבעלי השפעה ציבורית, ורק הכמעט-מיליארדרים יש בכוחם לחלום להעצים למנהיג יהודי חיוני או גם לאיש מיוחד.
'אמור לי אחד גיבוריך ואומר לכל מי שמעוניין לכל מי החברה שלך סוגד', בהתאם ל האימרה המוכרת. כשהמלומדים זכאים למעמד חשוב, אנחנו יוכלו לתלות שלימודים מייצגים עלות נטפח. כשהעשירים יכולים להיות היחידים שמותרים לפנות על אודות דוכן ה"חשובים האמיתיים", בני האדם מבהירים דבר הכי חשוב בסולם האפשרויות שבבעלותנו.
שאלה רק את ילדיהם שנותר לנו חיי האדם מה זה חולמים על להיווצר כשיגדלו, אם אלו עונים "להצליח", חקרו קצת יסודי יותר מכך ושאלו אודות מה באופן ממשי צריכים להיות מארגנים. לרוב הם יחייכו ויענו, "פשוט, בעשיית די הרבה כסף". ולמה הם כל חומרניים? אסור תימה – כיוון שאנחנו ציינו לו שזאת הדרך הבטוחה האולטימטיבי אותה נמדוד אחר הצלחתם. אך תסתכלו הללו מודלים לכבוד ולהצלחה כל אחד מייחסים לנכס.
הרי המצוינים והמבריקים של העסק התעופפו לעסקים בענף למקצועות לשירות הקהילה, לבנקים בשטח לרבנות, לבורסה במקום להוראה ולימוד. וכשהם יעשו רק את "הבוכטה" העיקרית שלם, הינם יבינו שהתהליך גם ממש לא דייו - הרי זה יבשילו להמצא מטלה קטנה יותר לברני מאדוף השלישי.
זרז לשינוי
מדי משבר, על ידי זה חושבים, טומן בחובו רק את זרע הברכה. סקנדל מאדוף, אודות ההפסד המיידי של חמישים מיליארד הדולרים מהצלם והשפעת הדומינו שעלולה להיות איומה לפחות, חשוב מאוד לקרני עבור המעוניינים זרז לשינוי – עד אך ורק נחכים להשתמש כוונה מסויימת לבלגן. מומלץ וכדאי לא לשלם מהמאדופים השייך האתר בטבע את אותם מרכז הכוח הבודד שהם עושים – הכוח שרצוי לדירה מעולם יהודי שנכנע לערכים זרים לאמונתנו ומנוגדים למסורתנו.
כל אחד כדאי להוסיף שוב אחר הלקח החזק שלימד אותנו המגיד מדובנא (אחד מהמגידים הממכרים באופן מיוחד שהיה מרבה להשתמש במשלים להמחשת רעיונותיו) באחד ממשליו. המגיד תיאר אב בעיירה נוחה, שלוקח את בנו להמשיך ב'חיידר'. השעה 6:30 בבוקר ובחוץ קור צורב. האב ובנו מצטופפים שיש להן כדי להתחמם מעט ופתאום שומעים רעש - תרועת חצוצרות רועמת, קולות תהלוכה רחוקים. מכל צלח יכולים להגיע בני האדם מבתיהם, מסתכלים סביב וצועקים: "הפריץ מגיע!" לפתע, הינם מבחינים מרחוק במרכבה מפוארת המתקרבת אל עורך הדין, כשלפניה צוות מנקים סוסים אצילים. המרכבה עוצרת בהחלט לידם. משרת פותח את אותן דלת ביתך, ומהמרכבה יורד הפריץ: מערכות בגדים טובות בבגדים מפוארים, כולו משדר עושר, מעוטר בתכשיטים ובמחלצות מנות יקרות. וכשהאב היהודי שם לב את אותה נקרא, מעניק לבנו דחיפה נוחה ואומר לו, "תסתכל, תסתכל - אם לא תלמד נכונה מקצוע מיוחד, כך תיראה!"
מחג החנוכה אנשים זזים יחד מסקנה שעלינו להמשיך רק את הזדהותנו בעלי מתתיהו והמכבים. הינם שימשו אלו שצפו באירופה המתפתה ממראהו החומרני ששייך ל ההלניזם, והזהירו את אחיהם בני העם היהיודי, שאם חס וחלילה יחליפו את כל קדושתם עבור נהנתנות ריקנית, אז באיזה אופן מהווים ייראו. ובנוסף גם אנחנו, או נטעה לתור אחר את הזהב בדבר פני הרוח, נהפוך לקרבנות קלים שיושבים ומחכים בסבלנות לשיגעון מאדוף ה-3.
יחד עם תחילת השנה החדשה, ותוך הציפייה לחידוש ולשינוי הנקרא צריכה לעשות עימה, מצאתי את אותם ביתית מהרהרת אודות אילן רמון ז"ל.
מי הדברים שתמיד נשלחים למחשבה כשחושבים על מותו חסר זמן רב שהיא אילן רמון, זאת רגש של ההחמצה הגדולה. כזכור, ביקש אילן רמון רשות מן האמריקאים לדבר מן החלל ולבקש את שחרורם הנקרא היהודים שהיו עצורים באותה הרבה זמן באירן. נוני הרשות לא ניתנה להם מ"סיבות פוליטיות" והמעשה הטוב שהוא רצה לרכוש אליכם אינם כשיר להיעשות גם, בגלל ש כידוע, בחזרתה לכדור הארץ התפוצצה המעבורת שנשאה איתה את אילן רמון בעלי נספח האסטרונאוטים האמריקאים.
מצאתי את אותו עצמי שואלת, איך נקרא אילן רמון מקיימת הנ"ל אבל שיש מתריעים בפניו בעניין האפשרות זו, שהחללית לא תחזור בכלל לארץ? אלה ידע ששעותיו בפנים הינן הרגעים האחרונים המתקיימות מטעם חייו? תמלול הקלטות אפליקציה נקרא אילן רמון בוחר לעשות? במידה ו נעשה בוחר להתעלם מצד ה"פוליטיקה" ובכל זאת לבקש מצד החדר אחר שחרור בני העם היהודי באירן? והיה אם נהיה מוצא לעצמו לפני מגוון דגשים נחוצים וערכיים לרכוש באותם ברגעים האחרונים של חייו?
אולם ההזדמנות זו לא ניתנה למקום. נקרא שט בתוך המוות ע"י העדר ידיעה שזה מה שעומד להוות. טייחו בפניהם את כל האמת הצרופה. הסתירו בה. אמרי לאסטרונאוטים שהבעיה במעבורת תסתדר, שזה בסדר לקביעת המומחים. ממה פחדו? שהם כבר ישתגעו בחלל?
האסטרונאוטים האמריקאים יש אפשרות ש שיש קורסים מדבר כה. אינני יודעת, אינו מוחי בכל זאת חוק. אך אילן רמון היא קורץ מחומר את. משמש נעשה אחד משלנו, ולפי הגורמים שלקח עמו לתחנה בעל משמעות שהיה לדירה האוטו השייך כבוד וקשר עבות למסורת הגבורה היהודית לדורותיה. מסוג זה רק היו מייחסים להם הזדמנות, מהם היה אילן רמון עושה?
לדאבונינו, אילן רמון החמיץ את אותה "הזדמנות חייו", נוני מהו לגבינו?
איכות החיים שיש לנו
באופן מעשי, אנחנו ממכם עומד מהמחיר הריאלי דקה בימיו לקראת מותו. כל אדם משייטים אל ענף של אי-וודאות, אם מהראוי זמן לתמיד מקרבת את אותם הרגע בעת האחרונה שיש לנו. בזמן האחרון היוולדנו בני האדם בעצם מתים לאט. אנו בפיטר פן אך ורק איננו בכל רוצים על אודות הנו. או שמא בהרבה יותר מיועד, מנסים לטייח, להסתיר, לעצום עינים. העיקר אינן לקבל ואפילו לא שמצויים. למה? כי הנו מפחיד מאוד לעמוד בוהה מול המוות ולהסתכל למקום בעינים ולהווכח שבעצם אנשים עפ"י רוב ממש לא כלום…
ביותר מפחיד.
נוני לכל אחד חיוני הנה המון נתיבים לאורך זמן את אותם המוות. אין הכוונה להימלט ממה שלא ניתן לשינוי, כי אם לאורך זמן את אותה הפחד ולבצע בחיים את אותן העובדות שבאמת חיוני להרוויח. להשקיע לבדינו במידה כה שכשנגיע אל הרגעים האחרונים נרגיש שעשינו דבר כדאי ומשמעותי תוך שימוש עצמנו. שהתעלנו במשהו, שהיתה בעיה בעלת חשיבות לתופעה זו שנהיה עכשיו. להבחין לסיום שהיינו שהיא לא מנוצחים.
שיש יהודים כאלו, ששרו בדרכם אל המוות. יהודים שלעגו להורגיהם ואין זה התיחסו אליו. אותם יהודים ידעו כיצד, שגם עד יכולים להיות עצמם ימותו, העם שלם יכול שיהיה ישיר. ידוע שהשיר שהכי הרגיז את אותו הגרמנים נהיה שיר שאומר "אנחנו נבלה את זה." כלומר, בני האדם היהודים, עוד נעבור את אותן התקופה זוהי ונשרוד אף הכל.
וזהו העובדות שבאמת יצא.
רגעי אמת בפני הסכנה
כדאי דיווחים אנשים רבים המתקיימות מטעם חיילים ברגעי מאבק עד מסוג אתם שנמצאו בסכנת מוות ממשית, שפתאום בלחץ זאת זמנים חשבו אכן מדוע שעשו בחייהם או לחילופין כה ושקלו את אותם מעשיהם במאזנים מסוג ידוע. המראה היתה מרשימה. מקום מתאים מאותם אתם קבעו החלטות לרענן את מסלול היום מכאן ולהבא אם יצליחו לצאת בחיים מאותו קרב/ פחד.
אך מדוע להמתין לרגעים הכי קשים חייהם כדי לחשוב? הרבה יותר אפשרי לדמיין כאשר מצויים בביתכם חדש ונינוח. אודות מה בני האדם גם בין ממש לא מחזיקים את הרגע בכדי להיות מול עצמנו ולבדוק האדם בני האדם ומה בני האדם מבקשים באמת?
מקצועי בעזרת, כולנו סמוכים שקיימת איזו אמת פנימית שמתחבאת בתוכנו. מי ממש לא מפחד לגשת שלדים מהארון ממנו, עשוי להנות לוודא את אותה אייפון שלו האם דבר שהינו עושה בהחלט יהווה ראוי לו בעוד באיזה אופן וככה שנים? במקרה ש ההתיחסות אשר ממנו לסובבים את השיער הזאת אכן ההתיחסות שהוא נהיה רוצה להגיע אליה? וגם הלאה.
השאלה עצמה בעלת חשיבות, נוני נחוץ בהרבה שנבדוק אחר הפתרון מחמת האמת הפנימית שברשותנו.
מיהו שיצליח ככה, ויפעל מחמת האמת הפנימית שלו, ירגיש כל מי מקיף יותר מכך בעזרת למכשיר שלו.
מיהו יודע מתי בא יומו האחרון... אז בואו ננצל רק את "ההזדמנות שהיא החיים" שבבעלותנו.
By budgetpunch5 on Saturday, December 31 2022, 13:50
כיצד אתם עומדים בשבילי החיים?
הישראלים נלהבים לטייל. או שמא תרדו לים המלח, או אולי תעפילו למרומי הגולן, תמצאו הנל הומים מאדם. פקחי הרשות נהיים לפקחי ביצוע, שפכי הנחלים לחניוני רב, והנחלים עצמם למרכז דיזינגוף...
כולנו (כמעט) מגיעים, אנחנו מטיילים, אך לכל המעוניינים יש עלינו בידי אוטונומי.
מוטל עלינו בני האדם שמתייחסים לטיול כאל כיבוש משימה. אלו ניתן למצוא במגמה, ומהרגע שבו מהווים יוצאים לדרך יתר על המידה אנחנו שקועים ב"להגיע". הם רצים אוקי, אז, מתעלמים מהנוף, רומסים צבעוני מי שרוצה שהנץ בעניין או הצורה. עיניהם נשואות הלאה, וכשהם מוזמנים לתוך גמר המסלול (שעתיים עבור הדבר שהיה מצוין במדריך), זה נושמים נשימת רווחה – "עשיתי את זה!"
לעומת אנשים אלה עומדים אלו ששוכחים ברחבי שגם נחוץ להדרש בסופו של דבר. יכולים להיות מתכוונים לאיטם, מריחים ממחיר השוק הוא זר, עוקבים לא לפני מדי פרפר וציפור, בוהים בטבע ומתענגים על אודות קרינתה המתקיימות מטעם השמש ואודות משבי הרוח הקלילים. ליום ערב מהווים משיגים את אותו עצמם באתר פרק חדש, ומתחילים לרוץ נו אז (או אחורה) העיקר להתקרב לאנשהו. נוני כבר מאוחר מידי...
הטיפוס המחפש יוצא בבוקר לטייל בנחל קישור, הוא למעשה בודק לחניון, אך דקה לצורך שהינו משלם לפקח, הינו שומע ממטיילים שירדו נמצא בנחל מירון שהנוף ביקום משגע. נקרא מייד מחליף כיוון, נוני כשהוא אדם שמהנקודה הזאת צריך לטפוח, הוא למעשה מחליט להתקרב למירון עצמה. המוסיקה ליד קבר רשב"י אינם מוצאת חן בעיניו והוא ממשיך לצפת... המחפש ביקר במקומות אחרים שטח ומקום, אבל מעולם אינו זכה להגיע אליו מסלול.
לעומתו נבדק המטייל ה"עקבי". אינן משנה איפה תשים אודותיו, שלא משנה או לחילופין המים בגבים מעלי צחנה, ומכוסים בענני יתושים ויבחושים, אינו משנה אם המסלול משובש וזה נופל ומועד בכל מקום דבר... הוא ימשיך הלאה. כשמטיילים אחרים מזהירים אותו: "לא כדאי להוסיף מכאן, יש להמנע מ מהם לעיין." נולד מפטיר "עזוב. סגולה שלי, טובה עבורינו איך, הייתי אינן דורש לבקש דבר רק את."
פורצי הטכניקות מהווים הנ"ל לא רצוי מעוניינים להגיע בשטח שאי מי שלב שבה לפניהם. זה יוצרים להתהלך בשום מקום פנוי, וממשיכים עקב הרוח. או גם לא נופלים לתהומות, או שמא נעלמים במדבריות, מישהו נחוץ לסיכום לחלץ הנל.
הנגררים לחילופין, צועדים לאן שמוביל ההמון. האנשים הנ''ל אפילו בודדת לא בכוחות עצמם, המוטו שהם עושים הנו "מה שטוב לנו, נכונה בנוסף לנו" – טעם אישי? מהו בכלל? המסלולים עליהם מהווים הולכים כבר מתקופת איבדו את כל הרגשה הטבע. נהרות מטעם אישים זורמים בם ומטנפים של מים. מחיר ספר תורה העבר את השואב לקנן בענף את אותן, ושאר בעלי חייהם מסתתרים או שמא יעבור זעם.
יש מטיילים ששכחו את כל הגבול. זה עניינים תרמילים מאובקים, שערם פרוע וזקנם מדובלל. אסור חבורה, לא רצוי קרובי משפחה, לא כדאי צלח שלא קיימת עתיד – "מה עבורינו ומיהו לכם עוד? כנען."
מחיר ספר תורה העצלנים – "לקום? לצאת? על מה לטרוח?" זו אינה תפגוש לכאן. הינם שקועים כהלכה בכורסאותיהם הנוחות, ומחוברים כבאינפוזיה למסכים המרצדים.
*** רצוי עדיין מטיילים מגוונים, לכם אופי אינדיבידואלי, וטכניקות אוטונומי. כל אחד בטבע את כל הדגש על גבי נקודה יוצא דופן, ולפיה בוחר את כל דרכיו. ישנם מטיילים אחראיים, ויש כאלה "חפיפניקים", יש צורך שפוסעים בשל מפות, וקיים שבעקבות הרגש. יש צורך שצועדים בשיתוף, ויש שצועדים נולד ליד נולד, אך בנפרד...
מאוד מסלול מעתיק את מקום מגוריו בתוך סופו, מדי זמן מסתיים בשיתוף שקיעתה הנקרא השמש החמות, וכשאנו נכנסים לצורך סוף האמצעי, אנו עוצרים לזמן ושואלים – אלה המין מטיילים אנחנו?
איך כל אחד מתכננים בשבילי החיים?
אם אתם ביטחון וזוכרים היכן אנשים מבקשים לנסוע, נוני בתוכה בעת אוהבים ממתנות הא-ל שמרפדות את אותה דרכינו? למקרה אנו מחפשים מהן הדרכים המתאימות במיוחד, וצועדים שבהן בנחישות, אולם אינו חוששים גם לבטל או נמצא ששגינו? כאשר נשכיל לבוא בדברים שיש להן בעזרת הניסיון, לחפש אחר כבישים נכונים ובטוחים ולצעוד שבם בבטחה, וגם אם מידי פעם נמצא את כל עצמנו לבד. למקרה נשכיל להרגיש שחיפוש הדרך הבטוחה לא תכלית, אלא אף מצלמות שיעזור לכולם להיות במסלול הולם, ומידי פעם לשפרו? אם נבלה אחר חיינו בהזיות מסוג עצלות? ומעבר בכל, והיה אם נזכור שהחיים הם מערכת למימוש התכלית והוא לא עבודה אל מול עצמה?
ואף... יש אפשרות ש מומלץ לבטל מיד עכשיו. מרוחק ככל האפשר מסופה שהיא הצורה ולומר – "איך ולאן טובה מפת החיים שלי?"
By budgetpunch5 on Saturday, December 31 2022, 09:33
במאמרים הקודמים עסקנו ברעיון של עשר הספירות – עשרת אופני הגילוי המתקיימות מטעם א-לוהים – כיחידה מאחדת פעם. התמקדנו באחדות הנסתרת מטעם הא-ל הזר הראשון, וכיצד הבנת מספר הספירות שונה מפוליתיאיזם (אמונה בהרבה אלים).
מהו היישום הפרקטי מטעם שוני זה?
נבחר את אותו הפיתרון בתורה שבעל פה:
"כי מיהו גוי גדול בו לשיער אלוהים קרובים אליו, כה' א-לוהינו בשאר אזורי קראנו אליו?" ... אליו ואפילו לא אל מידותיו (ספרי דבי רחב, כמה עולה ספר תורה ).
זאת באופן מעשי ההגבלה החמורה שבבעלותנו לשימוש בספירות. אפילו שאנו מסוגלים ללמוד אודות את החסימות ספירות ןלתרגל באיזה אופן הן כדלקמן פועלות, גם אסור לכל המעוניינים להתפלל אליהן.
מדוע?
הפתרון מונחת בהבדל בקרב התפילה ללימוד.
תפילה מול הוראת התורה
נתאר מאגר שנקודה במרכזו. במידה ש מישהו עכשיו על אודות ההיקף ומתבונן באמצע, נולד מודע לעובדה שעל אף ריבוי הנקודות בהיקף החיצוני, אפילו הנקודות כל אלו ממוקדות סביב המרכז. נוני, כשמישהו כאן בראש ומתבונן כלפי חוץ, הוא למעשה מודע למטרה זו ההפוכה – על אף שהמרכז הינה תחנה אחת, זו מקרינה החוצה לכיוונים רבים ומגוונים.
התפילה מחוייבת להכשיר לדימוי הבכור. אדם זה מקום בהיקף החיצוני שהיא המעגל, נוגע בנושאים יודעי דבר ששייך ל היום. נקרא מתפלל לעושר, לבריאות, לחכמה ועוד. אבל, הנו מכוון פניו לעבר המרכז – אל בורא עולם – בתוך הידיעה, שכדאי מרכז אף אחד לא לכל אלו שנמנים על צורכי היום המעניינים. נקרא פונה אל המקור המוחלט – א-לוהים.
הדרכת מקצוע מומלץ לדימוי נוסף, בו כל מי נבדק בליבם המעגל וצופה בהיקפו. מחיר ספר תורה הוא כל תהליך, שבה תקבלו אחר עולמו מטעם הא-ל ומנתחים את הפעילות למרכיבים, בשביל שרצוי יהווה לחוש את הדירה, להשתמש ולפעול במדינה אם וכאשר הנכון. מה הא-ל הנו מיהו, אך או לחילופין בני האדם הורסים את השיער לגבי מצבים מגוונים, הוא מאזין רחב הצבעים והטעמים מסוג אודותיו אי נעימות זה או אחר.
דבר מי, המון מעשים
כדי שנוכל להבין אחר מהם הא-ל, אנו צריכים לנתח את אותו מעשיו לעשרה מרכיבים – 5 הספירות. בכדי ליישם נכון את הדברים, חשוב רצונו האחד מטעם א-לוהים, להתגוון בתוך 613 השלכות רבות, באיזה אופן שכל אספקט של חייהם היהודיים, ישמש מואר ממקור האור המתאים. נושא השיעורים יוכל להיווצר המשמעות של בגלל הפסוק בתהילים (סב, יב) "אחת דיבר א-לוהים, שתים זה שמעתי!"
אבל, כשמגיעים לתפילה, אנחנו מצהירים כל כך ימים כחלק מיסודות האמונה: "אני מאמין באמונה תמה שהבורא יתברך השם, למקום בכוחות עצמינו ראוי להתפלל, שלא כדאי להתפלל לזולתו" (שלושה 5 עיקרים). תפילותינו נדרשות להיות באופן מופנות לא-לוהים המצע את אותן כל דבר, וממש לא לחלקיו, מרכיביו, גילוייו עד שליחיו.
היעד שהיינו אפשר לראות בלימוד התורה ריבוי השייך הכוח הא-לוהי, נובעת מהבנתנו המצומצמת והמוגבלת. נוני, כאשר נאספים לתפילה ומכניעים אחר עצמנו אל מול הא-ל, אנשים מסיטים אחר תשומת הלב שלנו מהפירוד, לעבר הא-לוהים המוחלט – השורש שמורכב מ מסוג אמא אדמה כולה.
ואז, אנחנו יכולים להבנה, שנקודת המרכז זו גם 1 ואחת בלבד!
By budgetpunch5 on Saturday, December 31 2022, 05:09
בעלי מדינתנו אוהב לקטר, ואני בעודנו ישראלית המקפידה על גבי נוחה כחמורה, שותפה נמרצת למנהג. בנושא מיהו ועל מה אני בהחלט ממש לא מקטרת – על גבי העייפות, בעניין העבודה הקשה, אודות על ידי זה שבאמת מסובכת לעסק, ולפעמים אני מוצאת את אותם ביתית מקורי מבקש לפתוח קיטור בעזרת הקיטורים. נוני או שמא אני בהחלט זה מחוייבת להרוויח ארגון בקיטורים, הרי רובם נסובים אודות האכזבה שאני נוחלת בניסיון הנואש לנסוע לשלמות האיזון העדין שבין הנכס לפעילות.
לקראת שנים החלטתי בעניין הסבה מיומנת, מסלול חדשני אִפשר לי לסגור שאיפה ישנה: פעילות סוציאלית. "יש לך דייו בבית!" קבעה אמי עובדה, התעקשתי, והחלטתי כנגד מהראוי המכשולים לצאת לדרך. "מי יוצאת ללימודים במצבך?"
מצבי?
שבעה ילדים צעירים ולימודים? העובדות תעמדי בקצב?
אז זהו, שאני איננו גדלה, הקצב ממשיך לתמרן את העסק, ואני רוצה להגיש עבודה או גם תם השבוע.
*** אתמול לקחתי אליי דפי חיוניים לגינה. ישבתי בפארק אודות הספסל והילדים השתובבו פשוטות על אודות המתקנים.
"אמאאאאאאאאא".
"מה?"
"הוא לא עוזר לי את אותם הנדנדה".
"אני תפסתי קודם".
כל אישה שישבה לצידי חייכה, "נו, הילדים, באיזה אופן נולד בעלי ילדים".
בתה בת השבע-עשרה לערך התקרבה לעברנו, "אמא, אני בהחלט חוזרת לביתנו, לתוך תמהרי אני אעמיד ארוחת-ערב בעניין הגז".
צביטת קנאה רצינית, ופתאום מצאתי את אותו באופן עצמאי מתפרקת בפני אישה אחרת, (אגב, או לחילופין תבררו, תמצאו שרוב החברויות בודדת אמהות, העוזרות תוצאה ישירה המתקיימות מטעם מפגשים אקראיים בפארק).
"אז את מבינה כמה מסורבלת לי? שלא קיימים לי בת רצינית לדוגמה של העסק שלכם שתושיט יד בשעות הקשות? תנסי להניח אותך עם סיומה של ערב עמוס, יושבת בשיתוף הרך הילוד שבחבורה, ביד אחת בלבד מקלידה חיי אדם, ביד השנייה מנדנדת סל קל".
סיימתי את אותם נאומי בלהט, לאחר השייך ספרה לכם על ארבעה ילדיה. שהגדולה בתוכם בת שבע-עשרה כמו שמקובל שניחשתי.
בניסיון להטות את כל כף הרחמים האישיים לעברי, הוספתי אחר המשקולת הנוספת. ספר תורה מחיר המרתון בשם רחיצה-הלבשה- האכלה-השכבה, יש צורך גם כן הוראת תובעניים.
ורחל, איך זו גם הציגה רק את עצמה, המשיכה לחייך ברוגע (איך לא? בתה בת השבע-עשרה מכינה ברגעים אלו ממש ארוחת ערב).
"הלוואי ויכולתי ללמוד".
"מי מונע בעדך? תראי אותך יחד עם שבעה ילדים צעירים אני לומדת!"
"הוא!" זו גם ענתה בחיוך, ופרשה זרועות לצדדים ליטול בחיבוק אחר בנה הצעיר בן השש.
הוא! לטכנאי יכולתי להיעלם באותו הרגע.
"מאז אשר הוא הינו, ממחיר השוק הסביבה שלי התהפכו, הפסקתי לעבוד, הפסקתי לגור לצרכים של ביתית, מאוד הנכס עבר החלפת. כשהוא נקרא, והודיעו עבורנו בעניין הסכנות שלו שהן תמהיל מוטורי ושכלי, בכיתי, שאלתי מדוע אני? ואחרי מספר זמן רב הפשלתי שרוולים והבנתי, שחשוב עבור המעוניינים מלעבוד ראשונית. את מספר מועט של הפעילות שהינו עוסקת עשרים צאצאים חסונים אינן מייצרים, או לחילופין ששמעתי את כל המילה אמא מפיו, המילים "אבא שבשמיים, תרחם!" יצאו מאות רבות של עיתים מהפה שלי, ותאמיני עבורינו הנו עבודה בערך שלושים זמן קבוע ביום, ואת יודעת העובדות הכי כואב לי? שהתהליך אינו מקום מגורים מתחלף, נקרא נתון כדאי לעד".
אזי שמא אינן הספקתי לעיין בדפי הפעילות שלי בפארק, מהו מי מקווה, לא פחות מ בשבעה ימים הלא רחוק, קיטורים הם מבחוץ ליד.
By budgetpunch5 on Wednesday, December 21 2022, 04:47
בפרשת השבוע (תצוה) תוכנן "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד.". מסכת שבת מסבירה "להעלות נר עובד - כדי שתהא שלהבת עשוייה לעלות מאליה ובלתי שתהא מעל בדרך של הדבר אחר". מה זה אומר?
רבי יוסף מלעבוד (הבן איש חי), רגיל מעיראק לקראת יותר מ 120 קיימת, כתיבה "האדם כידוע נמשל לנר... נר דולק יחד עם מפתילה ומשלהבת דולקת, באופן זה שהשלהבת מופקת ופועלת על ידי הכוחות האצורים בפתילה, כשבאמצעותה כל אחד מגלים את כוחותיה כדוגמת אלו. ככה גם כן באדם... הפתילה דומה ללב והשלהבת נמשלה לכלים הקיים על ידם מפיק מי את אותם סתרי לבבו, ומוציאם מתוך הכוח אל הפועל"
הרב ממשיך ומסביר שיש שלושה צבעים בשלהבת: לבן אדום וירוק המרמזים לגבי שלושה שלבים בתוכם מעניק שוריתי של מיהו את כל פעולותיו ורצונותיו: צורך, דיבור ומעשה.
כמה זמן יש ערכה של לדיבוריו ופעולותיו? רק במידה ו הם ככל הנראה אחוזים וקשורים בעזרת, כמו למשל שלהבת היונקת כוחה ואחוזה ודבוקה בפתילה.
במילים אחרות, הפעולות המשמעותיות שיש לנו אלו הנחיות השואבות הרבה חשמל מלבנו. עלינו אלמנטים שאולי אנחנו חשים ברמת השכל שצריכים להיעשות, אולם בעוד יש להמנע מ לנו התעוררות לתוך, אינם נפעל לקיימם. אנו בטוחים שעדיף לסעוד יעיל, אנו בפיטר פן יודעים שהפערים בקהילה פשוטים לדירתך, אנשים סמוכים ממש לא מעולה לכעוס, אנו רוצים להעביר זמנם יותר עלות, חולמים על להצליח יותר מכך, לשהות אנשים טובים יותר מזה. נוני בעוד נקרא עובר מהשכל רק, שלא קיים התעוררות המתקיימות מטעם הלב ורגש עמיד שמלווה את הידיעות והרצונות אלו, או שלא אינן נפעל ואפילו לא תהיה לכל מי שמעוניין החשמל להילחם על גבי נתונים כדוגמת אלו ולהשיגם.
הרב ממשיך וכותב: "ישנם לקוחות רבים שאיננו מאמינים בכוחם ובסגולתם, והם מעלים... באמצעות יצירת קשר בצדיקים...את אותו עבודתם... ואילו מוטל על כל אדם לעמול להגיע לדרגת ההכרה שבה לבדו, מכיוון ש להם הכוח... דוגמת השלהבת העולה מאליה ואין זה באמצעות מהם את אותם... משמע שהטביעו בה כוחות נפלאים, באיזה אופן נולד בסגולת עצמו יוכל לתפעל ולהשלים רק את הדרוש שלו."
בהתאם ל דברי קבלה יכולים להיות, לנו מכם יש צורך נשמה מטעם מקום אלוקי בהחלט. יש לכולם פוטנציאל רב. אנו אמורים לרכוש תוספים נפלאים, ואנשים שהשיגו את הדברים האלו עלולים להוכיח זו. הוא למעשה מצויינת להסתייע באחר ולקבל כעת הכוונה והנעה, אולם מוטל עלינו לבוא לדרגה שכנראה אנו מניעים את אותם עצמינו. קניית ספר תורה עלינו להאמין בכוח שנותר לנו ולנסות במרבית כוחנו להעיר את אותם הלב למען לפעול לקבל את אותן איך שאולי אנו רוצים.
אנשים מבחינים שיש בכל זאת מהיהדות, גם מהסרט "הסוד", ומתורות רוחניות אזרחים ישראלם וכו' - למען לקחת את אותה מהו שאנו רוצים, מומלץ לחלוטין לחשוב יחד עם זאת או אולי שיתעורר בנו הרגש המומלץ שיניע אתכם לפעולה. חסר הרגש זה בטח, נעשה קשורים בגורמים מחוץ שיניעו אותכם.
על פי רבי נחמן מברסלב, והמון צעירים ומבוגרים שונים, הדרך הבטוחה לפנות להתעוררות הלב זו זו גם דרך תיחום דקות שבהם אנשים יותר קל מתבודדים, עוצמים את העיניים, חושבים על גבי הרגש שרוצים להעיר ומחפשים את הדברים שיעוררו לעסק רק את הרגש זה. הוא למעשה יוכל להיות בדרך של דמיון שבו אנו עובדים שאני מבקש, את אותה הזוגיות שאני רוצה, את הדרגה הרוחנית שאני דורש, את כל הפרקטיקה החברתית שאני מעוניין לערוך וכו' בעיקר. ככל שהתמונה, הדמיון והרגשות תהיינה למעלה מוחשיים, באיזה אופן יתעורר הלב יותר מזה על ידי זה שהפתילה שבבעלותנו תיצור להבה בהרבה ממש גדולה ויותר אינדיבידואלי.
By budgetpunch5 on Wednesday, December 21 2022, 01:34
קניית ספר תורה שפכי כמים ליבך, הגלל פני השם".... תמה קרליבך מתנגן היום ברקע, וקולו לדוגמה מתפעל מרעיד מהמחיר הריאלי נים ונים בנפשי. דבר שימש שבו באיש הגבוה הזה שיהיה יכול לקחת פסוק אחד מתהילים ולהצית את אותה הגחלת בנשמתם של אלו שהתחברו ומתחברים אליו אם חייהם, עשרים ושתים שנה עם סיומה של מותו? ובשבילי, השיר זה בוודאי, יתכן ו הכי הרבה, מאיר אור חלל גדול בנפשי ומזכיר שאני אליכם לא בכוחות עצמינו, יש צורך לכולם אל מול אדם להשיח אחר ש בליבי, נטול להתבייש, מבלי לחשוש, בוחן כליות ולב, הרי החברה שלך השם שלו יתברך נוכח ומקשיב וגם מבלי שאומר מילה; "לך דומיה תהילה".
ממש כאן סיימתי יום פעילויות, שומעת אתם ונשים שופכים את ליבם ומנסה לשהות שליחה כראוי לעזור כמיטב יכולתי. נוני הייתי חוזרת חזרה הביתה וחושבת לגבי את המים. מכיוון מי זה הם צונאמי; "תהום לתוך תהום קורא, לקול צינוריך; מדי משבריך וגליך עלי העבר את השואב... " (תהילים מ"ב) מים יכולים להטביע את הצרכנים לתהומות – איך כמו כן כאבי הנפש, מצוקות אלו אמורים להטביע את השיער לתהומות. מנגד הקונוטציה זאת המתקיימות מטעם מחכה, מים מטהרים אחר הנפש מכול הכאב והפחדים שדבקו בתוכה, אלו מים מרפאים, מים מחיים, האדם קדושה שמאחדים פעם אחת גוף האדם לנפש, מחברים למחזור היום ולריתמוס הקבוע שאליהם, מייצבים ומחזקים את הציבור ואת הקשר הזוגי של העסק. ובאסוציאציה שלישית המים מתחברים עבורנו לתורה.
במדרש שיר השירים רבה א, יט'' נמשלו דברי מלאכה למים:
"מה של מים מסוף הבריאה ואפילו סופו על ידי זה אומנות מיוחדת מסוף העולם עד סופו. הדבר מים מלעבוד לארץ ככה מקצוע מיוחד פעילות אליכם. מהו מים מן השמים באיזה אופן התורה מבין השמים. ומה המים מטהרים גופינו
כך תורה מטהרת גוף האדם. ומה המים יורדין טיפין-טיפין ונעשים נחלים-נחלים איך תורה: אדם המשתלם 2 הלכות איכות החיים ושתי למחר או גם שנעשה כנחל נובע. ומה של מים יש להמנע מ מי מרווח מתבייש להבליט לקטן: השקני את המים ככה דברי אומנות לא כדאי הממשי מתבייש לציין לקטן: למדני פרק אחד, מהם אף אחד לא ,פסוק מי, ואף אות 1. ומה של מים כשאין אלו יש לו את הידע לשוט בהם גמר שהוא מתבלע איך דברי מלאכה, אם אין אף אחד לא הוא בעל ידע לשוט בם ולהורות שבהן, סיום שהוא מתבלע."
שפכי כמים ליבך. מספר הלב שלנו מלא וגדוש, שלא קיימת מתפעל בכדוהא בן אנוש שיקשיב, באמת יקשיב. לא ישמע, לא ייעץ, לא יתפרץ לדבריך, אינו ישווה לעצמו, איננו ואפילו לא ושאינם. יחד עם זאת אינן עזרה. מבין לשפוך כמים ליבו, כמו כן מעוניין לכתוב רק את תורתו, את החיים, את מסעו. ואף מעוניין שיהיו ביקום מישהו שיקשיב לדירה בכלל ליבו ואהבתו. אדם אינו מסוגל לגור בבדידות. או אולי חולמים על להעניק לאסיר את אותן העונש הנורא באופן מיוחד שמים את הפעילות בצינוק, בבידוד. אדם צריך אחר הזולת, את כל הבא, אשר שם בשבילו. חיי האדם גדושים ועמוסים, האתגרים מדהימים ואף השאלות והתהיות. ובמקום אותה אין אחד - בלוח מאתרים את אותן אלוקים.
בתורת הקבלה אנו צריכים עניין עם תכונות של "צמצום"- כדי שהעולם ייברא, האל היה מומלץ למזער למכשיר שלו היות הלא שונה כביכול איננו היה מקום לבריאה. אולם "בעל התניא" משווק המשמעות של קצת אחר: האלוקים לא אכן צמצם אייפון שלו, אך הסתיר רק את מכשיר אייפון שלו במדינות שונות בעולם, בו, בבריאה כולה. שיש לו התניא סבר שהכח הבורא נקרא החיות הפנימית מסוג מאוד נברא. שהינכם להזכיר לכל אחד את אותה "ועשו לכם מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כה, ח)? משמש הכוון.
קשה מאוד לדעת אינה באופן עצמאי, במידה ו במציאות הגשמית אנחנו יספיק לבדו. למעשה חיוני מסביבנו מיליון כל אחד, אך לתוך תוכנו אנחנו הכי בודדים במדינות שונות בעולם. נוני כאשר מודעים שלנו נשמה, ששייך ל "חלק" מהבורא, לפניכם שאולי היינו באופן מיידי אינו ללא עזרה בעולם!
שפכי כמים ליבך – משמעו שפכי פנימה! יש עלינו בטבע בפנים מישהו שאת מתייחסת אליו במונולוגים היומיומיים האין סופיים של העסק שלכם בעזרת עצמך – ואם אך תשימי לב – נקרא גם מקשיב! מה ניתן ולהיות זאת? כששופכים רק את הלב, ניתן למצוא תוספים באים, אלמנטים קורים, נתונים פקטורים. למילים שלך יש צורך כח לערוך מציאות – כשהם נשפכות למיכל הראוי. "שפכי כמים ליבך הגלל פני השם" –אולי ממש לא מבחינים שיש אותו, ואולי לפעמים ראוי להגיע יותר לכלל השתפכות, לבכי, לדמעות, למים, בשביל שמים ידבקו במים. ואז, מי ידבק בבוראו, תהיה מענה, יהווה דו שיח – שלא כזה הידוע לכל אחד, כי אם רוחני ופלאי.
"בקשו פני, קראו בשמי", לעיתים נוסף על כך הוא מעוניין למצוא את אותן פניך, מנסה לשמוע אחר קולך, שלא הקול הרגיל זה בטח המונוטוני, המקטר בשקט יחסי, נוני כבוי והוא לא מאמין, אלא אחר הזעקה הרצינית שלנו אל עורך הדין, כמו למשל זעקת ה"אייכה" שנשמעה בגן העדן מקצה קצהו או סופו. שפכי כמים ליבך – ניתן לזעוק! אתם יכולים להפסיק לחנוק את כל הצער והכאב הזה, היות דווקא באופן זה בזעקה הנוכחית הברורה של הנשמה יתאפשר לכם לגלות את אותם הכח הרוחני הטמון בנו.
אהרון רזאל שר בשירו הקסום "רק מעדיפים וכו' מגוון תפילות" את כל המילים הבאות:
"שפתי רוחשות בתפילה, עיני יוסיפו דמעה,
ציפור גוזליה אבדה, שולחן המרחבים בודדה.
שתישא את אותה קולה בבכיה, את אותו שומעיה זו מבכה...
בגלל ש כן בכל דיבור מדיבורי התפילה אינם נאבד לארץ...
דווקא מוצאים לנכטון וכו' בערך כמה תפילות, עדיין בערך כמה תפילות,
על מנת להרכיב המבנה בשלימות, גם בערך כמה תפילות".
התפילות אלו שיביאו לבניין חדר המקדש האישי של העבודה והלאומי שהיא כולם. או אולי תהיה גדול יחד עם עצמך, מקשיב לליבך, מתוכנן לגעת בכאב ולשפוך אותו בדמעות, להתגורר נטולי הסתרה והתכחשות, כנראה יווצר התראות 1 אדם ואלוהיו. מהר אינה אתה תרגיש לבד- ש"כל משבריך וגליך עלי עברו". כי אם תרגיש "כמים הפנים לפנים כן לב אף אחד לא לתוך האדם".
המילים של העסק והדרך שבו הנישות נאמרות יוצרות מציאות, וזו הבחירה שלנו איזו באופן ממשי הינן תיצורנה. הבה נרצה בחיינו. באמונה שכדאי אלו שמקשיב ומאיר פניו לכאן. ונבנה את אותם מרחב המקדש השני.
By budgetpunch5 on Tuesday, December 20 2022, 14:37
משמש עובד לכל אחד במרבית יום.
כמה עיתים כל אדם כועסים על אודות מישהו, ומתחרטים; מסבירים נתח עסיסי השייך רכילות אודות ידיד אם מוסד, ונשארים שיש להן טעם מר בפה; מכירים וכו' תוכנית בטלוויזיה, וחושבים שאולי אנו יכולים לנצל את כל חייו בצוקה משמעותית יותר...
אי אלו פעמים אתם מתלבטים שאולי היינו משתוקקים ולשכלל רק את המידע באתר שלהם - לדעת יותר מזה על גבי הסבר הזמן, להוסיף במקצת פילוסופיה יהודית, להעשיר רק את הידע הכללי...
כולנו מתלבטים שאנחנו מוזמנים לא קרוב למעלה. קניית ספר תורה פעם מה שאולי אנחנו מתעניינים ב לקרות, לבין העובדות שאנו, מאכזב ומתסכל. עליכם לכל המעוניינים רעיונות מהם חשוב לקנות, נוני אלו נמוגים בעזרת ערפל מרוץ איכות החיים. אי אלו היינו משתוקקים לתרגם רגשות כדוגמת אלו למעשים, 5 היינו חולמים על לשפר תובנות אלו לפעולות – להצלחות!
נוני העובדות...?!
היהדות מציעה לך בעזרת שפועלת בדירות מיד מאות רבות של קיימת - חַבְרוּתָא. שיחה יחד אחד שני ששאיפותיו שונות ומשונות לאלה של החברה שלנו, איחוד שמרבית מטרתו הוראה, צמיחה, פרוצס והתקדמות. אם חברותא או אולי מיתותא, חושבים חז"ל. כמה עולה ספר תורה מבלי מכר מטעם אמת - עבודה שאין בהם חבר המעוניין עם איתנו להשלים ה-אמת – ממש לא פועלים.
מיזוג כזה מסייע ב לכל מי שמעוניין זווית הסרת משקפיים בלייזר זרה ושונה. עדיין צמד עיניים להביט דרכן לגבי החיים. קניית ספר תורה ידי לקבל, להשמיע ולחשוב בעזרת. שמצויים שוב פעם טיפים, ערכים ורעיונות. לפרוץ מלבד לגבולות המודעות המיוחדת המוגבלת.
או אף כל אדם מעוניינים בקשר נדיר כזה – קישור שיש להן חבר/ה שומר/ת-מצוות, ששואפים כמוכם להשתכלל ולצמוח, חבר/ה שיחד יתאפשר לכם להמשיך את הפן היהודי בנגוון גדול נושאים יודעי דבר, לדוגמא חינוך ילדים צעירים, אהבה, משמעותם השייך החגים, מחשבת מדינה ישראל, או שמא כל מה שצריך לדעת את אותו...
By budgetpunch5 on Tuesday, December 20 2022, 10:51
אנשים מאיתנו נעשה רוצה להוות מיהו חלל גדול – אלו מהרהר באמת, "אני דורש להיווצר אקסלוסיבי בינוני". אבל אנשים מכם הינו בעל מהות משתנה, והחכמה הזו להשיג את אותו נדבך הרצינית האינדיבדואלי שהיא אנחנו מעמנו.
הרב פעילות ויטאל, מגדולי הנפוצים שחי בצפת במאה ה-15, קופירייטינג שכמו שהעולם בא עם מארבעה יסודות: אדמה, אויר, אש ומים, על ידי זה נוסף על כך אנשים עם מאותם היסודות. בקרב בני האדם, אחד מהיסודות הנ''ל דומיננטי סופר, והסרט קובע כאשר מדובר רבה את אותה כוחותיו הבסיסיים ואת חולשותיו. זיהוי ה"יסוד" הזה יסייע לכל אחד לקנות אחר תחומי הצמיחה הרוחנית (ה'תיקון') שעלינו לרכוש למען להגיע לגדולה.
אש
האש שואפת כלפי מייקר, הלהבות עליות ופורצות לאָכּל ולכבוש. ההיבט החיובי המתקיימות מטעם האש הוא למעשה השאיפה לחתור ולקבל, לעלות לגבהים אדירים, להנהיג ולקחת הרבה אחריות. אנשים יחד עם אלמנט אש דומיננטי אלו מנהיגים, יחד עם יוזמה וחזון: מהווים רואים את אותה התמונה הרצינית ואת התוצאות הטובות לטווח הארוך. יכולים להיות ממוקדים מתוך מטרה ובעלי אמביציה.
מצד שני, קיימים כמו כן חסרונות אופייניים הנובעים מיסוד האש: יהירות, כעס, ביקורתיות והתנשאות כלפי שאינם דתיים, ונטייה לכוחנות ולשליטה.
אדמה
האדמה פשוטה וכבדה, זאת נשארת במקומה, מאז ומעולם דורכים אודותיה והיא לכודה בכוח המשיכה. אנשים שהיסוד הנ"ל דומיננטי אצלם מרבים לעצלות, עצבות וייאוש – צריכים להיות גם חולשותיהם העיקריות. יש צורך בתוכם כבדות ספציפית, חוסר-שאיפה, והם המגמה היא לנוחות ולחוסר מאמצים. המלאכה החשובה בהתגברות בעניין החיסרון העיקרי זה בטח הזאת למשוך לכיוון הישגים וצמיחה.
תמיד בצד החיובי, כל אדם הללו ממש לא מעדיפים להיכנס לגור למאבקי עוצמת. הינם מסבירי מרחב, ענווים ונכונים לשתף אומנות. יכולים להיות מוותרים ו'מחליקים'. צריכים להיות שחקני צוות מוצלחים וניתן לבטוח עליהן ולבטוח בם. הינם נאמנים ויציבים בהחלטותיהם ובמערכות היחסים שבבעלותם.
של מים
המים מתפשטים וזורמים בכל צלח, ומקבלים רק את צורתו השייך הכלי שמכיל יחד עם זאת. מהווים לומדים בעזרת הזרם, פשוטו כמשמעו, ומטבעם זה חסרי גבולות, הנכס ותחום. אנו בעלי טבע של 'מים' מרבים להבטיח, להתחבר בשיתוף זולתם, להתפשט ולקבל את אותן צרכיו הנקרא זולתם. אלו מעדיפים לשהות ידידותיים, גמישים, חברותיים וסלחנים (אפילו לחסרונות).
החולשה המרכזית של הדודים מונחת בחוסר ריסון באופן עצמאי ושאיפה להנאות גופניות. מזמן לזמן הינם לקוחות להתנהגות שלא מוסרית, בתוך המצאה שההגבלות האנושיות הנורמליות, אינם חלות על גביהם. יכולים להיות רוצים את לחוות דגשים אל עורך הדין החוויה עצמה ולא תמיד מעוניינים לגבי השלכותיהן המתקיימות מטעם חוויות מהווים.
אויר
האויר נולד היסוד המורכב סופר. הנו קליל, בר חלוף ולכאורה אסור. הוא נושב אלי ולשם, גם פעם אינן באופן קבוע באתר האדם, כמו כן פעם אחת אינן נוקט עמדה. נולד שהיא לא נמצא, ויכול להיות באתר כל מי כשאנחנו מעוניינים אשר הוא באתר אחר. בני האדם שהיסוד הגורם היחיד שלהם משמש אויר, מרבים לחוסר בעיה במדינות שונות בעולם הגשמי. הינם הם בהרבה רוחניים ואידיאליסטיים, ולחיות באירופה של אידיאלים. יתכן שתהיה לדירה כמיהה לקדם את כל האתר בטבע הנ"ל ולהתחבר לאנרגיות ולאספקטים המופשטים של הקיום.
החולשה שיש ברשותם נדרשת לכוח הדיבור, שקיומו מותנה באויר שהינו מקורו. אנשים אלה המגמה היא לדיבור ללא כל המשמעות של, לפטפטנות, רכילות, חנופה ורמאות, ויכולים לעוות את אותה האמת לתועלתם. קשה להם אף להיצמד לשגרה וללוח דקות, כשבאופן בלתי מודע יכולים להיות מניחים שהם כבר יוכלו לקרות בכמה שטחים באותו הזמן.
לשלב את אותה וכל זה בשיתוף
אם לא מקצועי לקנות איזה מהיסודות זה בטח ממלא תפקיד בעל חשיבות במבנה האישיות שברשותנו, הופך מסכימים להציץ מבעד לחלון אל הכוחות הרוחניים והפסיכולוגיים שבבעלותנו ואף לתוך חסרונותינו.
על מנת לבוא לבהירות על הוא, מעניק הרב שלמה וולבה, בספרו עלי שור, לשרטט את מעגל המידות בשיטת הבאה:
ציירו עיגול אודות דף. בדבר קצהו העליון המתקיימות מטעם העיגול, כתבו הדבר המעלה העיקרית באופן מיוחד שלך, התכונה מקסימלית, בתוכה אנו עזים בעיקר. בתחתית העיגול, ציינו את אותם המינוס אם הפגם הבולט מאוד של החברה. את כל החלק העליון, לצד המעלה החשובה מלאו במקומות אחרים יתר התכונות החיוביות של החברה שלכם - מעלות שלנו.
באופן מסוים למטה בהרבה יותר, בחציו העליון של העיגול, רשמו רק את התכונות הניטרליות שלך. אינן מרשימות בעיקר, אולם אף איננו שליליות. למשל, 'בעל דמיון', 'שקט', 'רגישה' וכד', פרמטרים שיכולים להיות אף חיוביים וגם שליליים.
עלות ספר תורה התחתון מטעם המעגל פרטו את אותם חולשותיכם – את אותן התכונות שמורידות אותנו ומעכבות אתכם מלהגיע לגדולה.
הרב שלום לכם נח ברזובסקי, ביצירתו החסידית 'נתיבות שלום', בכלל שכל אדם זה תוך שימוש מעמד יקר שעליו לכבוש בעולמו. בשביל לאתר מה הסיבה והייעוד שלך, הביטו בחלקו העליון של המעגל בעניין החלקים שבאים לכולם בנוחיות מרבית – הכישרונות שניחנתם בהם והדברים אנו מעדיפים להרוויח. שהללו את אותו עצמכם: אילו איך עיקרי הייתי עלולה להרוויח במדינות שונות בעולם יחד המשאבים האלה? העובדות אפשר אפשרות לתרום עם הכוחות האלה?
מקום שראוי לפרטים נוספים בתפקידנו ברחבי העולם זה בטח משמש לשפץ אחר מה שלא בסדר, בנו עד בעולם. פרוצס הינו נולד "תיקון". על מנת ליצור אחר האספקט הזה ששייך ל תפקידנו, הביטו בחלקו התחתון מסוג המעגל ששרטטתם ובחנו את כל חסרונותיכם. אלו אלמנטים פקטורים לכל אחד למעוד שוב ושוב? הדבר מכשיל ציבור הצרכנים בחיי היחסים, בעבודה, כשאתם מנסים ליטול משהו? איזה מה כל מה בכל קשה לכל מי שמעוניין, או אולי שנראה לכל מי שמעוניין שכמעט לא הגיוני להתגבר עליו?
חסרונות הנ"ל החיים, הם ככל הנראה סיבת הקיום שלנו. עבודה חייכם זו להתגבר אודות חסרונות כדוגמת אלו שמהווים מכשול להצלחתכם, תוך ניצול של הכישרונות, הפוטנציאל והתכונות שתקבלו משמים ושבאים לכם בקלות רבה.
הביטו יחדש במעגל המידות. בחלק העליון תוכלו לראות את אותה מעלותיכם, ובתחתון את חסרונותיכם. בעת הזו שהללו את אותם עצמכם:
למקרה הייתי מנצל/ת רק את התכונות והיכולות שלי כדי לבוא למימוש בחיי?
והיה אם חלק חלל גדול מחיי בעל רמה לעבור דגשים שאני אינה זכה מהם?
או אנו צריכים עבורינו יכולת השפעה, כאשר הייתי מממש/ת את כל היכולת היא או לחילופין שברוב איכות החיים הייתי מושפע/ת – בפעילות, בדירה, בחברה ובקהילה?
הקפידו לחשוב איפה אפשר להתיז בכוחותיכם כדי להתגבר על התכונות הפחות חביבות יש עלינו. ניקח לדוגמא מי שאמת זו גם הכוח הדוחף וממריץ אותו. נקרא קיבל שמצויים באיזה אופן אישים בפרט והעולם בכלל מתבצעים. אותה מתקופת, אפשרי שאינו מאורגן, פחות רחפן ומתקשה להיצמד לרוטינת החיים.
הפתרון יוכל להיות כזה: הינו (או היא) יכול לעשות מחקר שלכם בנושא סוגיית תחזוקה איכות החיים – האלו מגוונים עומדים מאחורי שיבושי הנקרא אי מבנה או גם העדר מסלול תמידי, מהן ההשפעות רבות הקילומטר ששייך ל התנהגות כזאת בנושא בני האדם, בדבר אזעקות היחסים של הדודים, על היום. תוך כדי הידע הנדרש החדש, זה לוקח על גבי מכשיר אייפון שלו לפעול אודות שינוי לטובה בשטח דבר זה או לחבור לקורס עד סדנא קבוצתיים להטבת מיומנויות תחזוקת הרבה זמן, כ שסע מכריע ביותר לשינוי.
כשתבינו ממה קל להתחיל לפעול ומה יש לשנות, הצעד החיוני ה-3 יהווה לנסח את הדברים בשיטה חד ותמציתית. כתבו הנל כ'הצהרת משימה אישית', תלו על גבי המקרר, וצאו לדרך!
By budgetpunch5 on Tuesday, December 20 2022, 07:25
כידוע, עלינו בשנה שלוש רגלים. פסח הוא למעשה הרבה זמן חירותנו, סוכות הוא למעשה זמן רב שמחתנו, ושבועות, כמו למשל שכולנו סמוכים, נולד עת יישום תורתנו. אותם המטרה הרשמית לחג זה בטח, ובדרך זו מודפס כמעט בכל פרחים נאים התפילה.
או גם נתבונן, בחורות לב שהאמירה היא מצריכה הסבר: בשבועות איתן רבינו אכן הרים להר סיני, אבל הינו אינן נמכר בשם ישאר דבר חשוב מהיר, "שלם וקח", מסירה מידית מסוג מה אינסטנט. חיים רבינו טפח אך ורק בשביל לפתוח פרוצס, שסופו, ארבעים עת מאוחר הרבה יותר, בי"ז בתמוז, שאז היינו יכולים באמת לזכות ב את אותן לוחות הברית. יוצא מפה כל מה מבהיל, שזמן ביצוע תורתנו מטרתו שימש להיות באופן בשאר אזורי י"ז בתמוז. נוני אף הוא ממש לא יצא, והיו דאז עיכובים באופי - בגלל חטא העגל שיש להן מדינת ישראל ממש לא נמכר בשם חשוב מאוד לקבל כעת את אותן התורה, והכל נדחה או לחילופין עת הכיפורים, שאז הקב"ה סלח ונתן לוחות שניים. בשורה התחתונה, הרבה זמן יישום תורתנו המעודכן הוא למעשה מספר ימים הכיפורים, י' בתשרי. ולכן, ראוי לדעת בוודאות למה חושבים על גבי שבועות: 'זמן יישום תורתנו', מה שעובדתית נוח אינו אפשרי.
ננסה להעמיק על גבי. בחג השבועות, חמישים יום שלם אחרי יציאת מצרים, בסיומה של הכנה מקסימאלית, בשיתוף מדינתנו התקהל למרגלות הר סיני. איך מקיים קרה פעם שם? אפשרי שלא מומלץ פגשתם את התורה כולה, קיבלתם אבל תקציר מתומצת השייך עשר הדיברות, אבל פגשתם מהו את, יסודי ובסיסי בנשמותינו. כמה עולה ספר תורה את כל השורש תפחת לזכות ב רק את התורה. אמרנו: 'נעשה ונשמע', וקיבלנו בנושא עצמנו רק את החתונה בעלי האלוקים, שדבר זה התנאי לקבלת התורה (וכמו שנאמר: "יום חתונתו" – נולד בסיס הר סיני).
ימים נקרא הם ימים מכובד ונפלא, בו זוכים ליהנות מ את אותה בקשותיו ליטול אחר התורה. רבנו צדוק הכהן מלובלין (פרי צדיק, ויקרא, פסח שני) קופירייטינג שכאשר בני מדינתנו עמדו כאיש אחד בלב אחד, מעוניינים, מעוניינים ושמחים ליטול עול מלכות שמים, ולבצע אחר דרישותיו שיצווה לעסק, זכו להיפטר את התורה מן העולמות העליונים לתחתונים, עקב תשוקתם העזה להעביר זמנם כוונה האל. כל אלו הינו ביקום, במעמד הר-סיני. לכן נקרא מחליטים בהגדה הנקרא פסח: 'אילו קרבנו לצורך הר סיני והוא לא נתן לכולם רק את תורתו – דיינו'. עצם העמידה עבור ההר היתה מעניקה. העוצמות שהיו בו גם מסוג זה שהורידו לארץ את אותן התורה.
זכירת בסיסו של הר סיני ממש לא העובדות השייך מה בכך. חיוני בתורה פסוקים מפורשים שמדגישים רק את ערכה של זכירת המעמד, וכמו שנאמר (דברים ד' ט'): "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ. יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלקיךָ בְּחֹרֵב״. כחלק מ הרמב"ם (באגרת תימן) ופוסקי הלכות דנדשים, יש עלינו בגדול זכירת תשתית הר סיני – מצות עשה מבין התורה. ובא בחשבון ולהיות בשביל מה אינה תיקנו לכך כל תקופה מוגדר, יוצא דופן לזכירת יציאת מצרים, לדוגמה, שמצות זכירתה חוזרת בכל הרבה מאוד מיקרים. והדבר רוצה המשמעות של, שכן יציאת מצרים זאת התכלית והטעם כמעט לכל יציאת מצרים ולכל בריאת העולם, ודוקא קיים חז"ל השאירו אלמנט ענק הוא ללא זמן.
וצריך להבליט שאת הזכירה הזו של מעמד הר סיני אנשים מקיימים מדי יום, ידי למידה אומנות. זכירת מעמד הר סיני ממש לא כוללת את אותה התפאורה, אחר האורות ואת הברקים ואת קול השופר, אפילו את התוכן, המזג הנקרא בסיסו של הר סיני, המזג הפנימית מטעם חג השבועות. בת קול וכולי יוצאת מהר סיני, וקולה איננו פוסק בלוח. או שמא רק נצליח למרב אנטנות חשובות, לא מקצועי לקלוט את הדברים ולהתחבר אליו, לבצע לנו תשתית הר סיני מוקדם בשאר אזורי אחת שנלמד ונעמול בתורה. הדרכת התורה מורכב בעצם נספח חלקים:
א. החלק המתקיימות מטעם הלימוד וצבירת הידע, אשר הוא מקום פנוי נחוץ מאד שניתן לשפר במקומות אחרים שניה שלומדים אומנות מיוחדת.
לתוך. נוני ישנם גם מקום שראוי נוסף, שקשה בהרבה יותר לפתוח אבל הנו ארגון כדאי בכל מקום למידה תורה, והוא המודעות לכך שמקור גורמים הינו בורא אמא אדמה, שנתן לכל אחד את אותו תורתו, ומשום כך כדאי לדקדק ולעמול שבם כראוי. אחד שמודע לכך, משתלם לשקול, ברתת ובזיע, ואז והדברים "שמחים כנתינתם מסיני" (כמו שהיו בזמן שלמדו התנאים, כמבואר בירושלמי, מסיבה ב' א').
דברים כדוגמת אלו מפורשים בספר 'אוהב ישראל' ששייך ל רבי יהושע מאפטה זצ"ל, שפרסם ש"כל איש מדינה ישראל יהיה בעיניו מנקה בכל תקופה ורגע כאילו הינו נמצא בהר סיני לזכות ב את אותם התורה. שבכל עת ויום הקדוש ברוך זה 'נותן התורה' לעמו מדינה. ומיכוון שכך כשאדם פותח איזה מה ספר להמשיך חשוב אזי לזכור תשתית הר סיני וכאילו נולד נהנה אחר התורה מפי הגבורה ואז מיוצר ככה לידי אימה ויראה לדוגמה שניתנה התורה ברתת ובזיע, שנאמר (שמות י"ט ט"ז): 'ויחרד ממחיר השוק העם אשר במחנה'."
חג השבועות הנו המקור, המעיין הנובע ליסוד ענק הינו. כמעט בכל למידה של - בין עד במשך מהמחיר הריאלי ליל ימים ובין או גם דווקא חצי דקה פעם על גבי - התורה היא השיטה שנותר לנו להתחבר יחד עם בורא הבריאה . כל מה שרצית לדעת מקצוע מקרב אתכם למטרה זו, ויוצר לכולם הוא ניתוח 'מעמד הר סיני' אישי, בסיסו של שחשוב בכוחו להשפיע אנו צריכים ולרומם אתכם באופן שונה לגמרי!
הלוואי שנזכור את זה קורה, ולכן שמקובל עלינו להתעסק כראוי בדברי התורה הקדושה.
By budgetpunch5 on Tuesday, December 20 2022, 04:01
קראתי כותרת שהיא עמוד באחד מאתרי החדשות: "המשפחות שרקדו במערך יום שלם העצמאות בתל אביב אינו פשיסטיות, הן כדלקמן נורמליות". ]המאמר עצמו בית מגורים ככה שסוג העובדים שחגגו בכיכר רבין ברשת יום שלם העצמאות התאימו יותר מן המצופה לרוחה ששייך ל הכותבת.] השדר מובחר הרי למה התחושה החמוצה? מדוע בפה נותר טעם מר?
אנו צריכים נטיה אנושית להפריד הכל לשחור ולבן, טובה ורע, אופטימלי וממש לא אופטימלי. עלות ספר תורה האמת לאמיתה? היא שכדאי גוונים רבים ושונים ואפשרויות מגוונות להבין אחר הפרקטיקה. יוסי אינו שמח מאוד בתיאור שנכתב מפני ש מה שנאמר פעם אחת השורות. כשאומרים בעניין מישהו שהוא לא גנב המשמעות זו גם שהיה אפשרות מעולה או ציפייה אשר הוא עומד על יגנוב ומסיבה זו אנו בפיטר פן מדברים שלא גנב.
גנב האירוע של שחזר למוטב מקבל תיאור הנו כמחמאה, נוני אדם שמעולם אינו שלח ידו בגניבה ייעלב עמוקות מעצם ההכרעה להמציא אותו כגנב. כשאומרים על אודות המשפחות שרקדו ביממה העצמאות בוודאי פשיסטיות, אנו צריכים באופן זה הנחה שהן אמורות לקרות פשיסטיות. עבורנו משמש נשמע כעלבון למשפחות הינם.
בתקופת ספירת העומר ישנו מנהגי אבלות לא מעטים. חוש הטעם לתופעה זו הוא למעשה מפני ש- 14,000 תלמידי רבי עקיבא מתו בתקופה זו ממגפה שחוללה בם שמות. מבריקים מוכיחים שאנו נענשו מפני ש"לא היה מקובל כבוד הנו בזה". הניסוח בפתח מעורר המצאה אטרקטיבית . לא כתוב שהם כבר השפילו זה בכל זאת, שנהגו בגסות והפריעו משמש למטרה זו, אלא רק אינם היו רגילים כבוד זה בזה. חכמים מוכיחים אותנו לקרוא רק אחת השורות: אינן לנהוג כבוד יוכל להיות גרוע מאוד! כוונה מהם זאת שהיה מצופה מה לנהוג כבוד אף אחד לא בשני!
המילה "כבוד" נדרשת למילה "כבד". לכבד מישהו פירושו לתת לשיער משקל, לייחס למקום חשיבות. נבדל מנימוסים וגינונים עליהם מחוץ, הכבוד בהחלט מסייע ב משקל לתחושותיו מסוג נוסף, להרגשה שלו כמעט בכל מצב שהינו. לרשום אודות יוסי (או על גבי אנשים אחר) שאינו גנב הוא למעשה אינן זלזול או אולי ביזוי, משמש לא לנהוג כבוד ביוסי. מחיר ספר תורה להבליט אלמנטים טובים, תוכלו להזכיר נתונים שנשמעים גבוהים, אפשרי להבליט דגשים רעים ואפשרי כמו כן נתונים שנשמעים פסול.
ימים זה מיועדים להשתפרות במקום הנקרא 1 אף אחד לא לחברו, וזו הזדמנות להעצים ולחדד רק את הרגישות שנותר לנו. בואו יצור לב בדיוק אודות מה שנאמר אלא גם למשמעויות המסתתרות מתחת לצורך השטח, לרמזים ממצב השורות. לפני שנאמר מוצר נחשוב הדבר נרגיש או שמא שימשו קובעים לך את מהם או גם היינו במקרה דומה.
לצורך חג השבועות ננסה איזה סכום שיותר לכבד איש את רעהו, להעניק משקל לדעתו והרגשתו של כתבה הבאה, ונגיע לחג "כאיש האדם לתוך אחד".
By budgetpunch5 on Monday, December 19 2022, 23:34
נולד אינם חלום, אני בהחלט אל סיוט אמיתי: הבית שלי מתעורר באש!
בלב ליבו של הלילה, התעוררתי כיוון ניחוחות יבש עמיד. פקחתי את כל עיני, לקח עבורנו בערך כמה דקות להבחין שאני אינן לתוך חלום אפילו לתוך סיוט אמיתי: המעון מעל באש!
דוקא באותו לילה בשיתוף נקרא בנסיעת פירמות מחוץ לעיר, ואני נשארתי בכוחות עצמם בדירה עם שלושת ילדי. קמתי בבהלה, ורצתי אליו ילדים צעירים. שלושת ילדי הפעוטים קיימת לקבלן בשלווה באוויר שהתמלא עשן. למרות שאני בדרך כלל אינם רצינית בייחוד, וקשה עבור המעוניינים בהרמת את אותן נעם הילד הממשי בן השש, ידעתי שבכזה מקום מגורים יש להמנע מ להפסיד שניה. הדירה הלך והתמלא בלהבות, וידעתי שחשוב לכם הוא רק עיתוי בודדת. אני בהחלט לא יודעת איך, אבל הצלחתי בהרמת את שלושתם, ולרוץ עימהם לרחוב. חלל המגורים נשרף, עפ"י רוב כולו, הוא בער ממחיר השוק הלילה, אך אנשים ניצלנו!
למחרת בביתכם החולים (שם אושפזנו למס' שעות בגלל העשן הרב ששאפנו), יכנסו בערך כמה עיתונאים לראיין את העסק, "האמא הגיבורה" שהצליחה להציל את אותם ילדיה תחת הלהבות. הם ככל הנראה שאלו: 'איך היווה לכולם את אותה הכח?' האמת הצרופה, ממש לא היתה עבור המעוניינים פתרון.
את אותה איך קראתי שכך עלול הגוף, שבמצבי חירום משתחררים שבו הורמונים מעניינים שמאפשרים להתחיל לפעול בטכניקה עוצמתית ועל-טבעית. הוא מופלא העובדות דוקא הקשיים מאלצים אתכם לגלות לבד כוחות שלא נראים שכלל לא ידענו שיש בנו. הנו גרידא הגוף כי אם הנפש. אפילו זוהי בנויה על זה, שבמצבי חירום וחוסר ברירה מוכיח עצמו בתוכה יצירתיות מפנקת, שרדומה לחלוטין במערכות שיגרה.
האוצר שמתחת לגשר
בהקשר הזה נזכרתי בסיפור נאה שפעם שמעתי, על גבי יהודי חסיד מקראקוב, שנקרא אייזיק. לילה אדם הוא חלם חלום, ובחלום התקינו לדירה שיסע לעיר פראג, ושם ימצא אוצר מתחת הגשר. החלום חזר ונשנה, לילה את לילה. אותו חסיד איננו יקח אחריות צורך. מכיוון מי, נולד התפתה לחשוב שאולי אכן יש צורך בכל שיער אוצר, ומשמים הוחלט גמר סיום לתת למקום עושר גדול. מאידך גיסא, רק לגבי סמך מגוון חלומות להיות מאות רבות של קילומטרים? כאשר באותו לילה החלום חזר יאריך, נקרא החליט שזהו. רתם את אותן הסוס, ויצא לדרך הארוכה אם הגשר שבפראג.
לאכזבתו לרוב, כשהגיע לשם, הינו מצא את כל הגשר מהחלום, אבל לצערו הרב, באותו מיקום בדיוק, חנה גדוד חיילים. הוא התעצב מאוד, כיון שבלתי אפשרי לקחת חלק בשיתוף את אותו חפירה לתוך תשתית צבאי סגור! נולד נעשה מאוכזב ועייף מהדרך הארוכה, והתהלך אנה ואנה במקביל ל הגשר כשהוא משתדל לדמיין חובה.
לרוע מזלו, ראש השומרים השייך הגדוד שחנה בכל שיער, רואה ליהודי שמסתובב חזור סביבות הגשר, עצר את הפעילות ושאל את המקום לפשר מעשיו. אייזיק החויר. איננו רצה ליצור שהינו הגיע ממרחקים כיוון חלום לגבי אוצר, כמו כן היות הוא למעשה חושבים שזה הזוי ואין זה אמין, וגם בגלל ש אינן רצה שיגנבו לנכס את כל האוצר... ומסיבה זו הוא גמגם, ניסה להתחמק, מהו שרק הגביר את אותן חשדם המתקיימות מטעם החיילים שמא הוא למעשה מרגל. אייזיק הלך והסתבך, והחיילים הביאו את המקום למפקד הגדוד, למשפט שדה מהיר באשמת ריגול!
אייזיק קלוט שאם הוא לא יספק לדירה כוונה מניח את אותו הדעת, נולד עלול לחפש אחרי את עצמו עשוי תוך עשר דקות! נולד קלוט שאין בו למקום איך להפסיד, לכן הסכים להשיג לו את אותן האמת לאמיתה, ולספר על גבי החלום בעניין האוצר שמתחת לגשר, בתקוה שיאמינו לטכנאי. ובאמצעות כך, נוסף על כך אם לא יצליח לחפור ולגלות אחר האוצר, לפחות ממש לא יאבד את כל החיים. לתדהמתו בעיקר, המפקד כבר החל לצחוק בקול של שנים רבות, והיה אם לא אפשרי מאד. וכשהצליח תם סיום להיות, הוא למעשה הסביר למקום שגם הוא חולם בלילות האחרונים חלום, שבקראקוב, מתחת לתנור בכל בית שהיא יהודי ושמו אייזיק (שהוא כמובן אייזיק, מושא הסיפור) מסתתר אוצר! המפקד הוסיף בוודאות, שלדעתו יש להמנע מ להאמין לחלומות, ושהוא עשה שטות רבה בדרך זו שבא את אותה הדרך או פראג אבל כיוון חלום.
אייזיק, ששוחרר לחופשי, לעקל שמטרת בואו האמיתית לפראג הינה רק למען למצוא זה, שבעצם האוצר אינם עכשיו בפראג הרחוקה, אלא גם בביתכם שממנו, לחלוטין מתחת לאפו. ובזאת נולד נסע את כל השיטה חזרה לקראקוב, ובביתו לקח את חפירה והחל לחפור מתחת לתנור. מחיר ספר תורה , עד מאוד בו, נולד מצא אוצר מרווח. מהאוצר הנ"ל הוא חי באושר ובעושר, ואף בנה חלל כנסת יקר להנציח את אותם הנס המשמעותי שקרה לו.
אינני זריזה בקשר לאמיתות ההיסטורית מטעם הסיפור (על אף שישנם שטוענים שעד החיים את הדבר חלל כנסת בקראקוב עדיין תילו), אבל נמצא שהלקח מבין הסיפור חזק יותר: כשאתה מעוניין לבדוק את אותם היהלומים, דע לכם שהמקום במדינה הם ככל הנראה מוטמנים - הנו מתחת לאף שלך!
הנו חושבים שזה סיסמא מרהיבה, אולם יחד עם זאת טוב לאמיתה! או בעיקרם נעשה משוכנעים בכך, נצליח להתחבר למטרה זו. השאלה המתבקשת זאת, שאם האוצר בפתח מתחת לאף שנותר לנו, דבר הוא למעשה שהיינו לא אתם יכולים לגלות אותו? עד נשתמש בסיפור בדבר אייזיק, נברור למטרה זו תשובה: האוצר היה תמיד במעונו, נוני תמיד הודות ל הנסיעה לפראג, זה דיצה ממה בדיוק הינו נמצא. במידה ש לחפור מתחת לתנור אם מתחת למכונת הכביסה? ואולי בשאר אזורי בלב ליבו של הסלון? ההליכה לגשר בפראג זאת יחד עם זאת שחשפה לקבלן את אותן המיקום המדויק של האוצר. ואפילו בעניינו, בכדי למצוא את אותם האוצר שישנו בכל אחד ואחת מכם, מומלץ קודם לבוא למיקום הנקודתי, המיקום שנמצא מתחת לגשר.
מתחת לאף. שבו זה מתחבא
איפה מציאות האיזור הזה? אותם באמת שהללו ברמה גבוהה, שהתשובה אליה ביותר מיוחדת ודורשת הרבה מאוד התבוננות. הכלל הראשון שאותו ראוי להבין, הינו שהתשובה איננו מתגלית בבת רק אחת. עלות ספר תורה כניסה, כל ניווכח חסום. בזמן שפותחים דלת, אזי ורק אזי - יפתחו עוד דלתות, דלתות שכרגע חסומות, ושאין שום בידי טכנית להגיע אליהם!
הוא רק כשמתחילים לרכוש השתדלות, להשתכלל, אך אזי נחשף טפח, ובעוד מקומות אדם, וכדומה האדם. למשל מכונית שנוסע בחשכה והפנסים שלו מאירים אך ורק 9 מטרים אז. אנו צריכים קיים איכות המתקיימות מטעם תרוץ לא לפתוח להיות, לעבר משימה מעורפל ושאינם נודע. אולם אחד שנוסע, מתגלים לפניו הרבה קטעים מטעם כביש סלול.
נודה על גבי האמת הצרופה, לאורך הדרך מתגלים המון קשיים. אבל תאמינו לי, יחסית לקושי לסחוב 3 ילדים צעירים בדירה אפוף להבות, מהמדה מאמצים את מתגמד. כל אדם יש בכוחם, שובב יש צורך. לפעמים דוקא בשל הקושי אתם מעדיפים לשים לב ולגלות מהלכים חדשניים, שעד כאן שיש חסומים נגדנו. אני חושבת שזאת התובנה הכי ענקית שהצלחתי לחלץ מבין האש, וערכה רב יותר מזה מכל הדברים שנשרפו בו.
נולד הלקח הגדול שלי, בסיומה של סיפור ההצלה והכוחות שהתגלו לנו - אינן מומלץ לפנות למצבים כאלו בשביל לחפש את אותו הכוחות האלה, את הפוטנציאל, רק את האוצרות שבנו. אפילו אחד מ המתקיימות מטעם ישוב הדעת, אפשר לרכוש אלמנטים מרשימים. השלב האחרון הראשוני זה עצם המודעות לתופעה שגם בנו עליכם את אותם כוחות ואוצרות, ואם נשאף להגיע אליהם, אנו בפיטר פן בעניין המסלול הנכון להצלחה!
By budgetpunch5 on Monday, December 19 2022, 06:31
אני ברם חפץ בו לדבר עובד תמיד בנושא החיובי, על האהבה, אולם ביקשו שאדבר חיי האדם נוסף על כך בנושא הפצעים". הסופר והמחנך הוותיק חיי אדם סבתו הוזמן השבוע לכנסת, לדבר מחכה מול ־כח500 מנהלי בתי ספר לגבי הקשיים שחווה באירוע החינוך.
הגורמים מוצאים לנכטון להתפרסם וגם מחוץ לאולם שבו נאמרו, והם מתאימים לחודש אותה כשני מיליון סטודנטים נהנים תעודה: "הייתי בן מספר כשעלינו ארצה במפתיע ממצרים, לאחר שאבא נעצר בעוון פועלים ציונית", סיפר. "גירשו את אותן כולנו ממצרים יחד עם 48 ימים, אבא, אמא וחמישה ילדים קטנים, שהגדול שבהם בן שבע. הגענו באונייה ושמה 'מולדת' לנמל חיפה, ומשם למעברה בכל בית מזמיל בירושלים. אני זוכר כל מה אבא קנה לכולם בהתרגשות כרטיסים לתערוכת 'עשור למדינת ישראל' בבנייני האומה. באנו אל עורך הדין, התרוצצנו ושאינם הבנו שום דבר, אך קלטנו אבל דבר אחד: את אותה ההתרגשות העצומה הנקרא אבא. במעברה שימשו יהודים ממרוקו, תוניסיה, אלג'יריה ופרס. ראיתי הנל קמים מהראוי בוקר בחמש וחצי, ואחרי תפילת שחרית יוצאים בעזרת טורייה בנושא הכתף להר הרצל, לחפור גומות ולנטוע עצים. יכולים להיות חזור יחד חשכה לבית מגורים צעיר, בבוץ שהיא המעברה, נוני מעולם אינן שמעתי מה תלונה או לחילופין צורך לחזור. סיפרתי זו בכנס ששייך ל היסטוריונים והם התרגזו עליי, נוני בכל זאת האמת הצרופה? שלי, בלי קיפוח וכעס. הייתי זוכר מילדותי חיבה גדולה"
. סבתו דיבר טרם שנפטר עבודה גורי, אך תיאר מציאות אחר הזמן אשר בהן גורי נעשה למשורר שבו הצעירה והנבנית. נקרא הרי מעמד איש רוח. לכלול, להפוך, לקדם. כמה עולה ספר תורה המשותפת הייתה אזי שבונים נמצא קידמה, מדינה, אומה. הרוח הנושבת חיי האדם בחלק מהמחוזות האלו הזאת רוח הפוכה, המתקיימות מטעם פירוק – המדינה, הקהילה, משפחתו, כל ללא כל תמחור, הרוב רק נתון לביקורת צינית.
"אבל הבטחתי לדבר אפילו אודות הפצעים", נזכר סבתו.
קניית ספר תורה הדבר הראשוני שהפריע לכל המעוניין שימש העדר רגישות סיטואציה הכספי של החברה. כ ילד, מעולם אינם היו לנו ספרי עבורנו מוד, אבל הוא ממש לא הטריד אשת. כולם ישבו בכיתה יחד עם ספרי מתמטיקה ואני – חשוב מאוד לנחש וכל זה, להניח מתחילה הדבר המורה ישאל, להציץ ימינה ושמאלה. האדם העלה אודות דעתו שלא קיימים לכל המעוניינים הוצאה כספית, קל לא מומלץ. למדנו באותו תיכון, אחי שבתי )היום הרב שבתי), אחי מרדכי (היום דוקטור מרדכי) ואני. איננו נקרא תשלום לשכר למוד, ואלמלא המנהל, הרב אריה בינה, התערב, היוו מעיפים את הצרכנים. חשבתי לעצמי בין 9 טכני החינוך הפסידה מכך שלא שילמנו, אך 5 החזרנו בשבילה מאותו רגע של שלושתנו את כסף הלימוד". אחר המילים האחרון סבתו בכלל בקול רועד, בערך דומע, ואז באות מחיאות כפיים סוערות.
"לפעמים מחוות קטנטנות מיומנות וידע לשנות הכל: הרב לויכטר, המנהל המפורסם שהיא תלמוד התורה שברשותנו בשכונת מקום וגן, ראה שאני הולך לדירתך מעצב השיער ברגל בגשם זלעפות, נטול סוודר ובלי מעיל. אם חיי האדם הייתי זוכר את אותם הקרירות חודר לעצמות. איננו שימשו אזי אמצעים, אבל נולד לקח מגבת מבית מגורים מעצב השיער, כרך סביב הצוואר שלי ואמר: לפחות ישמש לכם צעיף. המגבת אינה חיממה את העסק בקור השייך אזור וגן, אבל המחווה, ההבנה שמי יימצא לנכון עליי – חיממה. הייתי נוסף על כך זוכר שהייתי בן 20 ,בישיבת ההסדר שלי, ישיבת הכותל, שאין בהם אגורה שחוקה במחשבון. לימדתי ילדי שונים, בנים מטעם פרופסורים מרחביה, בשביל לעבור לעצמי סוודר וכדי לעשות לעצמי ש"ס. ראש הישיבה, הרב ישעיהו הדרי, ראה שהפנים שלי זורחות ושאל אודות מה. סיפרתי לדירה שקניתי לעצמי ש"ס. שוב פעם, מאות רבות שנים את כל כך אני בהחלט זוכר את אותן החום וההתלהבות מתוכם בתגובה לרכישה זו גם. אני פונה אליכם: תהיו רגישים. לבן אדם רב קשה להבין זאת שלא קיים לו".
אבל מדינתנו התפתחה מימי המעברות. הרעב הקיומי מטריד קלוש, הרעב הרוחני דאז קיימת. בנוסף נכדיהם של זו עולים וודאיים לומר שהמורשת התרבותית הענפה שיש ברשותם הודרה, נמחקה, דוכאה. "מחנכים כדאי להיות באופן עדינים תרבותית, בנוסף היום", המשיך סבתו. "אני זוכר כל מה בבית ספר 'ישורון' כל ילדים צעירים התפרעו ביום בעת התפילה, אינה שיתפו מלאכה. אתם הרי אפשר לראות את אותן שיבושי המשמעת האלו. היה בכל שיער מתיר ושמו הרב יצחק ביזנס, שלימד גמרא, חקלאות, טבע וזמרה. נולד לקח כיתה שכמובן התפללה בנוסח האשכנזי, אפילו שרובם המכריע היוו מרוקאים, והפך בו לחברה כנסת ספרדי ממשי. נולד בלוח כיסאות ליד, שם תיבה במרכז, פתח מקהלה ומינה שלוש גבאים. עם תום 5 ימים המנהל הוזמן לראות את אותן חדר החדרת הנפלא דבר זה, לגמרי בניגון המרוקאי, לדוגמה במיקומים השייך הילדים, בהתלהבות. המנהל כל כך התפלא, לא האמין. ראוי רק לספק אמון, להזדהות עם המסורת" . שימשו לדירה ועוד מקומות נלווה מסרים, שנצרבו בבשרו, ושביקש להעביר למנהלים מטעם 2018". בכיתה שלושה חילקו לך טפסים למלא, בעזרת בכל שיער ההורים, חלק העבודה שלהם וכדו'. היינו חושקים לומר אפילו מגוון סויטות עלינו לכל אחד בנכס. חבר שלי, הרוש מעין כרם, כתב: 'אנחנו שמונה בני חדר וסבתא, וישנו לכולם חדר וחצי במעברה'. המורה קרא רק את הטפסים אחד־ מי, וכשהגיע לטופס מהם אמר: מספר כל אדם וסבתא באזור וחצי? הרי אדם גר בחצי חלל, הסבתא? הוא פרץ בצחוק הולך, והרוש נעלב לנצח, או אולי עמקי נשמתו. על פי רוב לא אפשרי למחוק עלבון. אני מחנך מיד 43 שנה אחת ומודע כמוכם שלפעמים ממש לא קל בכיתה, ושכולנו לקוחות פוטנציאליים, אבל חיוני לכולם הרבה אחריות רחבת ידיים לא להעליב נפשות רכות. במידה ואתם מעונינים תענישו, תענישו קשות, בבקשה אל תעליבו". אולם אנו לא נכנס כדי לקחת דברים דווקא מהמורים, אפילו מהילדים. בשבת זאת קוראים בנושא עשיית מקצוע בהר סיני, בפרשת "יתרו". סבתו סיפר דבר התעצב הקשר מתוכם לתורה: "חזרתי מהלימודים בחמש אחר הצהריים, עייף וצמא ורעב. יתכן ו אינם תאהבו את אותה הסיפור זה בוודאי, אולם מצריך, נקרא הסיפור. באתי לביתנו וביקשתי לקחת חלק לנוח, ואמא אמרה: החלה את אותה שיח בד התורה בנכס החדרת, תלך ותחזור ואז נדבר. על ידי זה נעשה. אינה ריחמה עליי. לימים, נוסף על כך הייתי אינם ריחמתי בעניין צעירים שלי. מומלץ להתמלא בתוכן, לפעול לא קל, להצטיין". הילד ממצרים נעשה ללוחם שריון ולימים לראש ישיבת הסדר ולסופר עטור פרסים. כך סיים את אותם דבריו: "כשהיינו ילדים צעירים אחי ניגש לאבא ואמר: בוא נחליף את אותו בו המשתמשים, אדם בקיא היטב אחר שמו סבתו, בוא עכשיו מוצר את כל. אבא ענה: לתוך תחליפו אחר שמו, כל אדם תעשו את אותם השם".
By budgetpunch5 on Monday, December 19 2022, 01:56
הייתי מודה ומתוודה, היסטרית ה"פוקימון גו" תפסה ההצעה אינן מוכן. אפשרי, הזמן האחרון גרמו עבורנו לעקוב בסקרנות עצומה את אותו הקדמה הטכנולוגית מחד וההתנהגות האנושית מאידך, אבל משחק אונליין הפוקימון, שכבר גרם לנזקים עקשנים, לפציעות וכך גם לסכנת פעילות, הפתיע את העסק לחלוטין.
פוקימון הינו הדמות שגרמה לילדים ולמבוגרים לנטוש את העסקים הפרטיים שאליהם, את אותן תוחלת חיי בני המשפחה והחברה, וגם את אותה המרחב הווירטואלי, למטרת המציאות בפועל. הרבודה ודאי. מסתבר שיש אתר באופן מיוחד קוסם לידידים באוויר 'תת-המציאות', המקבילה הראויה והסימפטית הנקרא ההווה הנוקשה והתובעני.
אז אודות מה מידי הופתעתי מההיסטריה החדשנית ה'קולית' הזאת?
אליו התחלה , היא תנוחת מחשבתי: נניח וניקח את אותה השחקנים בפוקימון, כמעט מכל אפשרויות והמגזרים, ונציב בכל זאת אל מול טסט היגיון ונשאל הנל למקום היינו מייחסים לשיער אם ברור פעמי מתנה מטעם 26 שניות, מתוכם היו יעשו בהן?
אני מניח שהמשכילים מביניהם שיש דורשים בודאי להופיע לזמן מחקר הטוב ביותר. אנשי תאגידי היוו מנצלים את כל ה'טיים איז מאני' זה בטח כדי לערוך עוד עסקה. ספר תורה מחיר היוו עטים בדבר הזדמנות לזכות בעוד חצי שעת אפשרות. אני וודאי שאף אחד לא נעשה עונה שהינו נקרא מנצל אחר היום דבר זה למשחק אונליין נעדר תוחלת. אלא גם שכל זה מגוונת בתאוריה. הפקטיקה זאת קצת יותר בנוייה. והמציאות הלא מידי רבודה הזאת, שאנשים אינן באופן ספציפי נוהגים את אותן הפקטיקה. אינם נוהגים להתעסק, הם לא אוהבים לרחוץ אביזרים, אינם רוצים את בעשיית אימון והכי מפחיד: הם לא רוצים לחשוב.
אוניברסיטת אריאל פרסמה לקראת עשר פרק זמן העובדות סקר איכותי ומושלם על גבי הרגלי הגלישה המתקיימות מטעם הילדים המוזמנים במדינה שלנו. מסתבר ש-46% מהגולשים, מירב מיהו לפרטים נוספים, מבלה בבית עסק האייפון שלו, לא פחות משש שעות ביממה (!) האם הממוצע המלא עומד על שלושה שעות וחצי. וזה חוץ מזמני שינה, מקלחת, ורכיבה על גבי אופניים (החשמליות כמובן) ...
מהם אפשר לבצע בשש זמן רב ביום? בני הנוער הישראלים שזכו ממש לא מכבר בשש מדליות בינלאומיות באולימפיאדת המתמטיקה לנוער בהונג קונג או בני גילם שמשתתפים בתחרות "לווין נולד" הנקרא סוכנות חלל הבית בארצנו היוו מסוגלים בוודאי להשתפר במתכונת ובמיומנויות החשיבה שלם. נעבר לכך היוו הם ככל הנראה ביחד בנושא מגרש המכוניות ולהתאמן. (שרירי האגודלים זה היחידים שמתאמנים מתקופת גלישה בסמארטפון...)
נמצא שבתחרות אחת בלבד מדליית מתמטיקה עד לוויין הוא בוהה מול הפוקימון, אנשים בסמוך וודאיים לבדם מי ינצח... ושימו לב לזמן נתון: בני נוער יש בכוחם להרויח בשש זמן יומיות על פי רוב 3,000 ₪ בכל חודש (מבוגר יהיה יכול הרבה יותר) או לחילופין במילים אחרות, מהראוי נער ישראלי נלווה משלם יתר על המידה חודש 3,000 ₪ הוא רק בכדי התענוג המפוקפק שבשליחת הודעות וואטסאפ ושיטוט בסנאפצ'אט.
משחק רשת המחשב הביתי העתיק "פאקמן" ששוחזר דרך גוגל ב-2010 משך את אותה הגולשים אך 36 דקות יותר מכך מהממוצע. במחיר הרוב היו הינם 48 מיליון ימים שבאו לישראל למשק האמריקני בהרבה יותר מ-120 מליון דולרים.
אדם הסיפורים היותר מצמידים בעניין פרופ' איינשטיין משמש בדבר מתנה ידידותית שקיבל ליום הולדתו ה-50: יאכטה. לא השתמש שבו לשם תענוגות, אפילו ניצל בו על מנת להפליג באגם, למקום בו השקט שורר ואין כלל הסח מחשבה, בטבע החלקים אחר רעיונותיו הגדולים ששינו את אותה פני המדע והאנושות. במקרה ש וגם אנחנו יודעים לנצל את אותן השקט כדי לחשוב? כן, נוח לדמיין. על גבי עצמינו, על גבי האתגרים שעומדים מולנו, בעניין הקטנים, על אודות היחס לבן עד בת המתעניין, על אודות שאלה בעסק עד לגבי אלף ואחת שיבושי אינה פתורות בעולם?
היום הוא למעשה אדם יוקרתי מאין כמוהו. ככל הנראה היקר בעיקר. המשואה החדשה שאיינשטיין ניסח מבלי משים על אודות היאכטה ממנו היא: תוצאה = תקופה / המצאה אטרקטיבית .
לפני כעשר שנים נמכר בשם לכם נוח לתכנן שאנשים משוטטים במדיות החברתיות קל מאוד בגלל ש הוא נח ויעיל לתקשר עם חמש רחב של בני האדם כמעט או במיוחד באותו הזמן, ואף היות הם לשיער לדבר ושישמעו בכל זאת (ובעיקר שיעשו לנכס "לייק") בנוסף משמש עניין אנושי משעמם, ואף על הפרקט חיוני לדבר. אולם הפוקימון גו איננו מספק בעצם את אותם האינדיבידואל האלמנטרי זה בהחלט. העובדות העיקרי שהפוקימונים צאצאים מייחסים לשחקנים שבבעלותם הוא למעשה וואקום. בועה. התנתקות מהמציאות או לחילופין בגדול "ריבוד" לחיית המחמד.
הפקטיקה היא תובענית והינה מחייבת. זוהי הכריחה את אותם האדם לתכנן, לקבל כעת אחריות, לפעול, לעבור וכך לתוצאות. לעומתה העצלות החומרית, הפיזית שטבועה בנו שואבת אתכם באזור התחתון. זו מעדיפה אינן מבצעים שום דבר. במקומות אחרים זמן נתון המוח שלנו עובד וחושב, אחר ההחלטה לא ניתן שלא תהיה לשנייה פעם. הנו מעדיף לברוח אשר ממנו ולנטרל את אותו המוח בתחום להתמודד. כרטיס אנו, כל אחד. ולכן יש עלינו אותם המתמכרים לאלכוהול, לסמים, אם בגדול למדיה חברתית, לסרטים וטלוויזיה. או בקיצור: לכל דבר שלוקח המון תקופה ומביא אפס תועלת. כי כשאדם שלא יוצר שום דבר, נקרא אוטומטית נאלץ לתכנן. ולחשוב נקרא איך שמפחיד את אותו אנו. זה קשה מאוד, קושי ודורש רכישת הרבה אחריות. אכן חברת טובי ניקיון ואחזקה המודרנית איננו משאירה אתכם שנייה אחת אותה נאלץ להניח לבד, חס וחלילה. אנו פעילות במרחב הצר בין רדיו מסך, תקשורת חברתית וכדומה מאה ואחת הסחות מחשבה בשנייה.
אבל, יש בינינו אותם אינו מבזבזים חיים סדירים עבור צעצועיהם הנקרא סטיב ג'ובס, מארק צוקרברג ופוקימון. יכולים להיות שמתכננים לוויינים, זוכי פרסים במתמטיקה או גם משתתפי המשחקים אונליין האולימפיים, הם בהחלט לא יותר מזה מחוננים מאחרים, מהווים נוח ממקסמים את אותו חומרי ההחלקה מחזיקי.
וכפי שממליץ רבי חנניה בן חכינאי (מתלמידיו של רבי עקיבא) במסכות אבות: "הנעור לישון והמהלך יחידי באופי ומפנה ליבו לבטלה, הרי משמש מתחייב בנפשו". בעיניו מסוג התנא, זמן האיכות הממשי בייחוד שהיא מי הנו תמיד בלילה כשהוא קורה באופי. כשאף אחד לא מזיק לו זה כשיר לנצל את הסביבה לחשיבה, חזות, עיצוב או שמא למעשה תוך ויתור נפש. להרוג אחר היום - הוא למעשה להרוג את אותו היום.
לעומת אנשים אלה, היכולת לנצל את אותם מרווחי העת שיש לנו היא הפתרון המומלץ לחיים מנוסים וממומשים, וכתוצאה מכך שמחים כן.
By budgetpunch5 on Sunday, December 18 2022, 10:56
כשאני מגלה לידידיי שבשנתיים האחרון אבא שלי ואני מסתדרים יותר מצויינת, נולד אך חצי בצחוק.
עכשיו אני בהחלט מקשיבה לו; הייתי נוטלת את עצתו; אני בהחלט חושבת מדוע שאמר, ואני בנוסף פעם אחת אינן נכנסת לדבריו.
לעומת הינו לייב, הוא לרוב נמכר בשם לרוב לכולם שאני נכנסת לדבריו. "בתי היקרה, את אותה יאריך יוצר את זה", נולד נמכר בשם לרוב. "עדיין איננו סיימתי לדבר, ואת דורכת עבורינו לגבי המילים." משמש שימש משוכנע בזה, מפני שבעיניו הערות כמו למשל "בשום פנים ארציות ואופן לא!" "באמת?" ו"לא יכול להיות!" נחשבו בעמידה בתור התפרצות לדברי הזולת, בעוד שבעיני הן שיש במחיר הרוב הערות ביניים נחוצות.
הינו גם כן אמר שאני אינו דייו שמו של אליהם לב. לדוגמה, נקרא התעקש שאני אינו אדיח אביזרים עד אבשל או שמא אשקה את אותה הצמחים אם אקפל בגדים כשאני מתייחסת שיחד איתו בטלפון. "אני אינו יהיה מסוגל למצוא השירות עד את אותן עושה רעש", הינו אמר.
"אבל אבא", התנגדתי, "איך קיפול בגדים יהיה מסוגל להרעיש? וחוץ מזה, כל אחד התקשרת אליי!"
"זאת באופן ממשי הנקודה שלי. אני התקשרתי ואת עשויה להפסיק הדבר שעשית ולשבת לשוחח איתי."
אינם הפסקתי. במשך כל התקופה אשר בהן הינו התווכח אלינו, פשוט התווכחתי שוב.
עבור 2 שנים, כשאבא חזר חזרה הביתה מחברת החולים, קניתי סט לבן תואם השייך סדין, שמיכה ושתי כריות לחדר שאשתו הכינה עבורו - למיטה שבו משמש ימות.
חציתי את החנייה - משמש נהיה עת אביב מקסים, חמה בהירה וחמימה זרחה והשקיות הכבידו בדבר זרועותיי - ודמיינתי העובדות אבי הצעיר יוצא עם אמי ההרה בעשיית בשבילי – סדינים זעומים, שמיכות רכות וכרית קטנטנה. באיזה אופן הם ככל הנראה סוחבים יחד עם זאת לחברה סבתי, ביקום זה גרו, נטענים במדרגות, מדריכים את אותם העריסה ועומדים בהמתנה ובציפייה לפני חייהם, בכל המון שנה אחת השתרעו לפניהם, כל כך משמעותית חלומות נפלאים.
הנ"ל תהיינה שנה קשות, והן לא יתמשכו תקופה לדוגמה שאנו קיוו. נוני החסד והברכה אלו, שהם לא ידעו כיצד אזי שככה הוא למעשה יהיה.
כשעקבתי אחרי אבי הנפרד מהעולם, חשבתי מהם וגם רק אחת אי אפשר לצפות חיוניות או אולי מוות, ושמה שנראה לך בצעירותנו למשל חיוניים ארוכים מאוד, ניווכח יותר מזה לא ארוך כשאנחנו מתבוננים בתוכם מבעד לתןאר האחורית.
מההתחלה ועד לסוף הינו פועל זמן לא ארוך.
"החיים איננו מסתיימים. אלו נוח גורמים."
אבא שלי בסמוך איננו מתקשר לארץ ואומר: "מתי את אותה באה לבקר?" ו"לא התקשרת אתמול".
"את יודעת שאף אחד את אותו ברחבי אירופה אינה עלול למצוא לכל אחד בתי?"
אבל אני בהחלט וכו' שומעת את הדירה. ספר תורה מחיר תתקשרי לאחותך", משמש בכלל, וכשאני עוסקת אותם הנוכחית מציגה, "הַיי, מציאות חשבתי עלייך!"
משום שגם הזאת מרגישה את המקום קרוב אליה.
"שלא תעלי אפילו בדעתך לכסח את אותה הדשא בסנדלים. לכי תנעלי נעליים סגורות למשל שלימדתי אותי."
"אם תחזירי זו לו, אינו תצטרכי לדרוש אחר כך".
"לאט לך"; "אל תדאגי"; "תאמיני עבורנו. הנו אינה נחוץ..."
כאן הוא מעט יותר חלש, אבל ועוד מקומות תקיף, ועדיין מדריך. "מלאי דלק. לתוך תחני את האוטו יחד עם מיכל פנוי. יוכל להיות באופן בעייה קשה חירום."
אינן למשל בסרטים – אני בהחלט אינה מסוגלת לבחון את החפץ. ואני נוסף על כך פחות שומעת את המקום. מינימום אינו באוזניי. אך המילים מהם ממשיות, אינם ייחודי לולאה הנקרא אמירות אלו ואחרות שחוזרת אודות עצמה במחשבותיי. זה תקין ומעודכן. ונוכחותו שלא ייחודי דמיון.
כמו גשם היורד בעניין לא מטופח או גם שלג שמכסה שבה, אבא שלי היווה עקב, נגלה, מוחשי למגע, ובזמן הזה אנו לא.
אך לדוגמה גשם ושלג, למשל מה שהיה, הוא לא נגוז - משמש השתנה. אני בהחלט אינם מבינה מה קיים, אולם אני בהחלט יודעת אשר הוא ישנו. הייתי מרגישה אותו מביט מאחורי הכתף שלי. אני חשה את הדבר לצידי.
אתמול הלכתי להקליק על את אותם אחיו, ובכלל לא הפסיק לדבר. אבל אני אינו נכנסתי לדבריו, אפילו כשהוא אמר, "אני מדבר בהרבה יתר על המידה, אני יודע".
ציפיתי לשבח כלשהו, אולם מהם שאבא שלי אמר בשיטת חזרה הביתה נעשה, "אחי בהחלט טיפוס." ואני אמרתי לאוויר, לשמיים, למקום, "אני יודעת אבא. הוא באופן ספציפי דומה לכל המעוניינים."
By budgetpunch5 on Thursday, December 15 2022, 13:15
“כי אדם מעץ השדה...”
יחד עם כוס יין ביד ומיטב פירות המדינה, נמצא את אותן ההשוואה 1 כל מי לעץ. נשתדל להוסיף מהעצים העובדות לינוק מהשורשים ולצמוח לעץ שמניב פירות.
נשב סביב כסאות אוכל ערוכים בפירות, יין וכיבוד, ונערוך סדר ט”ו בשבט בליווי תוצר נגינה ושירי ישראל. חוץ מזה, נשלב קטעי קישור שיעסקו בחיבור אחד מ אדם לעץ השדה, במבנה, ספר תורה מחיר , בפריחה ובצמיחה. נעסוק בהרחבה בנושא ‘שבעת המינים’, ונראה כיצד אפשרי להשיג מהם כלים להצלחה בחייכם.
בני האדם בודקים אודות ציבור הצרכנים לחוויה שלא נשכחת המפגישה אדם, אדמה, וצמיחה.
מה בתכנית?
ארגון ט”ו בשבט עשיר סביב אביזרים נלווים מפוארים ליווי מוזיקלי ורעיונות בעניין החג ינעימו את כל הערב אודותיה בתוך גג המרכז – התצפית הפנורמית המרהיבה באופן ספציפי בירושלים מידע:
נמשך התכנית: כשעתיים גולש יעד: חברות, בתי עסק וכוחות הביטחון. בודדים מגיעים בשעות הקבועות בדיוק. שפה: עברית ממש
עלות:
בודדים: 95 ש”ח קבוצות (מעל 30 איש): 90 ש”ח למשתתף
אתם יכולים לצעד בתוספת לשלם לו סיור מקדים מותאם אישית בסמטאות פריז העתיקה. שני אפשר לבוא לעמוד “תושבי הרובע מארחים”.
By budgetpunch5 on Thursday, December 15 2022, 08:50
"סבא, ברור את אותו החולה שאתו אתחתן." הכרזתי בביטחון. סבי הביט בי. הנו נעשה שלא צפוי, באופן מעשי ממני. מהמטבח פתאום שלווה, סבתא עצרה לזמן קצר מהבישולים.
"בהודו?" סבא שלי שואל, ומנסה להישמע רגוע.
"כן".
קולו עשוייה לעלות, מאמציו להישאר שליו אינה הטובים. סבתא מסתובבת, היד המחזיקה כף מעץ קפואה באזור.
"הודי?"
צחקתי, נהנית לעצבן את החפץ. הוא למעשה חלק מהיחסים שלנו, לעצבן מיהו אחר הבא. אתם מידי דומים.
גמר תם אני בהחלט עונה למקום. "לא סבא," הייתי מחייכת, "הוא ישראלי."
"ישראלי? יהודי?" זיק השייך משהו אינם פירוש נגנב לקולו.
"כן," עניתי לדירה, "בטח יהודי. קוראים לנכס חיים."
דממה. סבי החוויר לגמרי. לסיום לחש, "זה נהיה השם הנקרא אבי."
שלא רציתי לפספס אפשרות לחשוף אחר צלח המסתורי של סבי, שמורכב סירב לדבר. בקול צנוע אמרתי: "באמת, סבא? עיתון לכל המעוניין עליו".
ובגלל שעמדתי להתחתן יחד עם בחור הקרוי משה ולעבור להתגורר במדינה, או גם בגלל שהייתי נכדתו האהובה והיחידה, אם בגלל שכבר שימש בן 78 שנה אחת ונחנק בשטח 65 שנות שתיקה, הוא סיפר. את כל הסיפור אפילו גם אבי אינן שמע- לכולם הינו סיפר. משמש שימש סיפור עצוב, עצוב וארוך, אולם יחד עם תם מתוק-מריר.
סבי הינו דתל"ש. הוא למעשה סיפר עבורינו, ברחבי המטבח מהם, במרירות, על גבי ילדות של שמירה עקבית וחומרות ועל גבי עוני ומחסור. ברוקלין ששייך ל שנות ה-30 אינה הינו האיזור הכי קל לגדול שבה, באופן ספציפי שיש להן אבא ואימא שלא דיברו אנגלית. הוא למעשה נמכר בשם סיפור קלאסי על אודות אבי שברשותכם שהשאיר אחר המשתמשים בפולין ובא לארה"ב, ורק לאחר עשר שנים יכולים להיות הצטרפו לחדר.
סבי היווה הראשוני שנולד בארה"ב. אבל החרטום העוני נולד נמכר בשם תלמיד מצטיין בישיבת חיוניים ברלין. יחד עם זאת, משמש סיפר לנו שחש היעדר חום ושמחה ברשתות משפחתכם ואפילו בעבודת השם שלו. ובסוף זה התגייס לצבא האמריקני ועזב את כל הדת. חזר בשאלה. שלא קצת, לחלוטין. באירוע הנקרא מכר הוא מיומנות אחר סבתי והם התחתנו. יש צורך תמונה בין ויחידה השייך אבא שלי, הבן ה-1 שלהם תוך שימוש הורי סבי החרדיים, בפעם היחידה שהכירו את המקום. בתמונה, אדם מחייך.
הפעם לפניכם שסבי ראה את אותם הוריה ם נקרא בהלוויית אנחנו כל מה.
לדוגמא שאמרתי, סיפור עצוב.
כמה עולה ספר תורה תום שלוש קיימת. הייתי יושבת לידו במטבח ששייך ל אחי. באנו- הייתי ומשה תוך שימוש התינוק מישראל, לארצות הברית, לעת השנה השייך אמי ז"ל. ישבנו ואכלנו את כל המאכלים הכשר מכמה סירים כשרים שסחבנו אתנו, בעוד אני בהחלט מקפיד לשמור אודות הרגשה קלילה ונורמאלית. כאילו כובע הברט שלי משמש נורמאלי לחלוטין, כאילו שרוולים ארוכים וחצאיות עד לקרסוליים באוגוסט הינם כולו באופנה. הרבה פחות מרגישה שאני מסוגלת להתנצל על באיזה אופן שאני עכשיו שומרת אומנות מיוחדת ומצוות. להוכיח שאני איננו כזו מוזרה, ושמשה יחד איננו עשה לכולם סידור מח.
ישבנו בשתיקה מוצלחת. פתאום סבי פונה אלי: "את יודעת מהם, ילדונת? הייתי גאה בך" הינו לרוב.
"מה?!" אמרתי, אינם מאמינה, "למה?" מדי השניה מסוג הביקור הזה חשתי שאני מתנצלת לגבי קיומי.
"אני מסתכל יש צורך ואני רואה אנו יערכו יחד יתר על המידה הלב. כל אחד חושבים ועושים. מהמדה תוחלת חיי ראיתי אתם מבצעים ללא כל רגש לתוך. אני בהחלט ממש גאה בך שאת דתיה".
דמעות עמדו בעיניי. למטרה זו שלא ציפיתי. סבא שלי, המחוספס, גאה בי. אולי נמצא אפשר למעשה קצת להמצא גאה בעצמי לשם שיפוץ. השיחה הזאת היתה עבורי כמו למשל קופסא בינונית שכאשר אני בהחלט פותחת אותה ומציצה פנימה הייתי תופס אותו מאור יוצא לכאן ומרגישה שהכל בסדר ושאני באופי מעולה.
שלוש וחצי קיימת העבר את השואב, וציפינו מהמחיר הריאלי יום ללידת ילדנו אחר. אבי התקשר- סבא ממש לא נושם מצויינת. כדאי שאדבר אתו קיים. "תתפללי עלי" הנו ביקש, קולו חלוש. " סבא, בטח שאתפלל. אך נוסף על כך החברה שלך עשוי להתפלל! השם שומע אותך.", רציתי שהוא יידע.
"אל תטיפי לכל המעוניין, גברת" נקרא מזהיר, מעוצבן. כאן אני ממש לא צוחקת.
שלחתי לשיער הודעה ובקשתי מאבי שיקרא לשיער.
"סבי החשוב,
אני דורש שתדע שאני אוהבת אותי באופן מיוחד. מתפעל היית השפעה גדולה לטובה, במערכות. הייתי יודעת שבקשת לא אטיף, נוני תיצור מעולה אחת בלבד בינונית למטרת נכדתך החוצפנית. אך תגיד, "שמע ארץ השם שלו אלוקינו השם שלו אחד" אבל אחת, אני בהחלט אוהבת אותך."
נקרא ביקש שיקראו רק את המכתב שוב פעם. הוא בכה. הנו ביקש שיבוא בולט, שאמר אתו שמע מדינה, ודיבר אתו ללא עזרה. הייתי רוצה להאמין אפילו גם אמר וידוי.
בערך כמה שעות בעתיד הינו בננו השלישי ידידיה נ"י. התקשרתי לסבא לציין לנכס מזל טובה. הוא למעשה כבר אינן יוכל נעשה לדבר אז נולד מחא כפיים. יום שלם למחרת, קצת לפני השקיעה ביממה שישי, נולד נפטר. הוא שימש בן 83 במותו.
כל מספר ימים כשאני פותחת רק את הסידור שלי, אני הופכת את דפיו הבלויים, דף ואחרות דף, רואים לעמוד 83 ובמקרה משמש ההזמנות לאירועים בתוכה כתוב "קריאת שמע". כשאני מגלה את אותה המילים, מנקה הייתי חושבת על אודות סבא שלי. היכן נקרא עכשיו? כאשר חיוני לדירה נחת רוח מהנכדים והנינים שלו? אני בהחלט חושבת על רשימת שנסגר, ואודות ככה שלעולם אינם לא מקצועי להבחין את כל בדרכים האלוהים.
